פרשת שקלים חומש שמות לח'-מ'

בס"ד
מבט לשבת פקודי – פרשת שקלים חומש שמות לח'-מ'
מעובד על פי שיחות הרבי מליובאוויטש

המניע המפעיל את האדם
מה קורה כאן? אין למצוא משהו דומה לכך בתורתנו הידועה בדיוקה. תורה ללא תג אחד מיותר. תורה עניינית ותכליתית – אמת פשוטה וטהורה.
אז איך זה שחמש הפרשות החותמות את חומש שמות, עוסקות רובן ככולן בעניין אחד – בבניין המשכן ?מה כל כך מיוחד בזה? שוב ושוב חוזר הכתוב על האדנים, השולחן, הארון, הכיור והטבעות. על הלולאות והקרסים. תמוהַ שהתורה "מתעקשת" לחזור ולדוש בכל הפריטים הללו לאורך כל חמש הפרשות. לכאורה נראה מוגזם ומיותר.
לעומת זאת , לַאירוע הכי גדול בהיסטוריה האנושית, למעמד הר סיני הקדישה התורה בקושי חצי פרשה פרשת יתרו. ואילו כאן, על מִבנֶה נייד וארעי שעשוי קרשים ויריעות, שנועד מתחילה לפירוק והרכבה בכל עת, חמש פרשות ?! מהו הסוד ?? התשובה : אהבה !! של מי ? – של הבורא !!

כל אדם מכיר את ההשתוקקות הזאת להיפגש שוב ושוב עם הדברים המענגים אותו, כגון: פזמון שעולה לשידור מספר פעמים ביום ובעוד ועוד ימים, על פי בקשת המאזינים. ספר מרתק שקוראים בו שוב ושוב… או המילים הראשונות של התינוק שלנו : "תגיד אבא" אנחנו מפצירים. "תגיד עוד פעם" מתחננים, בתקווה להתענג ממנו שוב. במיוחד כשאוהבים מישהו – רוצים להיות אתו תמיד.. תענוג – זה המניע העיקרי שמפעיל את האדם !!

מפורסם וידוע "מוסד" חלוקת הדולרים של הרבי מליובאוויטש. במשך שנים על שנים, הרבי עומד שעות ארוכות ומקבל כל אחד ומחלק באופן אישי בידיו הקדושות לאנשים ונשים ואפילו לילדים ופעוטות – דולר לברכה. כל זאת בהתעניינות ובתשומת לב אישית , כאילו כל אחד הוא היחיד אצלו.
כאשר נשאל איך יש בו הכוח לעמוד על רגליו שעות ארוכות, להקשיב, לייעץ ולברך את כל אחד מאלפי האנשים, השיב: כאשר סופרים יהלומים – אף פעם לא מתעייפים! כל יהודי, בכל סטטוס נחשב בעיני הרבי כיהלום. ככה זה כשמתענגים, מי בכלל חש בשעות שעוברות? מוכר לנו המשפט: "לא הרגשתי איך שהזמן עָבָר". זה הרבי ! – אהבה אין סופית …

כך אצל הבורא יוקדת אהבה אין סופית לכל הברואים, ובמיוחד לבניו כשהם כולם באחדות, ונרתמים בנתינה גדולה ומשותפת לכבודו – להקים משכן להשראת שכינתו !
בנתינה אמיתית טהורה. לא כדי לשבח את הנותן, גם לא כדי שיכתב בשלט: "נתרם על ידי דני כהן". או "תרומת הנדיב הידוע – שמעון לוי". כל התרומות אנומימיות ובנדיבות לב גדולה. דבר שמסב עונג ואהבה עילאית אצל הבורא בראותו את בניו בשעתם היפה. לכן חמש פרשות חוזרות זו אחר זו, שוב ושוב באותו נושא – ביטוי של אהבת ה' לישראל.

כך באותו עניין ממשיך הכתוב בפרשתנו הקרויה גם פרשת שקלים, ובו הציווי שכל יהודי יתן מחצית השקל לקופת הציבור, לשם הקרבת קורבנות. רציני ? רק מחצית ? איך אומרים – קטן עלינו!
כדי שלא נתחכם ונחליט אחרת, בא הציווי החד משמעי: "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט". לא עוזר לבעלי הממון, לאילי-הנפט, או למיליונרים יהודים ידועי שם שחשים אי נוחות בנתינת מחצית שקל.
אין ברירה! כל אחד ואחד נדרש למלא את חובתו בשווה ובאופן הזה דווקא. וזאת למה?! להזכיר לנו שמצד נקודת הנשמה כולנו שווים. כולנו בנים של הקדוש ברוך הוא. אין בן שהוא יותר בן מאחיו.. כל אחד הוא רק חצי ורק ביחד עם השני הוא שלם. כשמרגישים חצי – מבינים שבלעדי החצי השני לא תיתכן שלמות. זאת תלות הדדית וערבות הדדית בין ראש הממשלה לרוכל הבסטה בשוק, בין נגיד הבנק ובין הקבצן שברחוב – בין כולנו ! כשיש אחדות למטה – יש נחת רוח ותענוג למעלה !
וכדברי הרבי: מעשינו ועבודתנו אלו יֵקַרְבו אותנו לגאולה האמיתית והשלמה במהרה בימינו אמן!

הדלקת נרות : 5:05 שבת שלום ומבורך
צאת שבת : 6:14 דוד טל

סגור לתגובות.