מבט לשבת פ' צו שבת "זכור"

בס"ד

מבט לשבת פ' צו שבת "זכור". מִסָפֵק לְהֶסְפֵּק מעובד על פי שיחות הרבי מליובאוויטש

"מוכרחים להיות שמח", שרים בפיזמון המוכר. אם מוכרחים – סימן שזה לא תמיד קל.
יש לנו חג שמעורר שמחה. פורים. חג שנראה כביכול לא חג, שהכל מותר בו: לנסוע, לבשל,לפתוח חנויות,לרקוד בקרנבל, והכי – להתחפש עד דלא ידע מי הוא מי..

החג הזה אינו נזכר בתורה,ואפילו שמו של הבורא לא נכתב אפילו פעם אחת במגילת אסתר.
אז איך זה שחז"ל קבעו שדווקא הוא (וגם חנוכה) מכל חגי ישראל ישאר לנצח. תמוה!
לא שאני חלילה בא בקובלנה על כך. הרי משנכנס אדר מרבים בשמחה ,ובמיוחד בפורים.. אבל זה לא דבר חדש. גם בשאר החגים יש מצווה לשמוח. ככתוב: "ושמחת בחגך". ובכלל, לשמוח – טוב תמיד! אז מהי שמחה, ואיך הרגש הזה מתקשר לפורים?

שמחה אמיתית אינהHIGH שבאה אחרי DOWnאיזשהו, שמתנדנדת במצב רוח משתנה. שמחת פורים, ושמחה אמיתית בכלל, יש לה משמעות פנימית עמוקה. היא אינה תלויה בתחפושת כלשהי ואינה ניזונה מצבעוניות ססגונית של ליצנים. לשמחה אמיתית יש קוד אנרגטי מיוחד, שאפילו מהדורת החדשות וכל מה שמֵבָאֵס ביום- יום השיגרתי, לא "מֵזָגזֵג" את הרגש הפנימי הנעלֶה הזה.

לשמוח או לא לשמוח זה עניין של בחירה אישית שמקורו בראש שלנו. המילה בשמחה מקבילה באותיותיה למילה מחשבה. שמחה היא לא הוללות! לשמחה יש יכולת להעניק כוחות נעלים ומיוחדים לחיים. היא הבסיס לכל הדברים הטובים.

שני מרכיבים נחוצים כדי שתצמח שמחה והם ה- א',ב' של יהודי: אמונה ובטחון. כשהם חסרים תופס את מקומם גורם לא רצוי, שנקרא על פי הקבלה: קליפת עמלק. זאת מהות אחרת שעושה "שמיניות באוויר" כדי להרחיק את השמחה. הקליפה הזאת מנסה לעבוד עלינו נון סטופ: לעורר דאגה וספקנות: "מה יהיה", "איך אצליח"? פינג פונג מתיש בין "כן"
ו- "לא". סָפֵק בגימטריה עמלק. מטרתו לקָרֵר את האמונה והבטחון בבורא.
קליפת עמלק מקורה מאותו עמלק שהיה הראשון שיצא להילחם בישראל אחרי צאתם ממצרים. למרות שנוכח בהשגחה הפרטית של הבורא על עם ישראל,וראה את הניסים והנפלאות, והיה עֵד לחִיל,לבהלה,לאֵימָה ולפחד שאחזו בכל העמים.. אבל הוא בגסות ובחוצפה הרים ראש נגד הבורא. את העמלק הזה מְצַוָה התורה למחות!*

חג פורים מסמל את כח האמונה והבטחון בבורא שהיו ליהודים בימי אחשוורוש. כוח שעורר אחדות בישראל והביא ל "נהפוך הוא", כך שמזימת המן העמלקי הורידה את ראשו שלו.
הסָפֵק, בצרוף כל המזימות שזמם לעשות ביהודים הפך להֶסְפֶּק גדול ועצום אצל ישראל – רֶוַח והצלה בגשמיות וברוחניות..
והימים ההם – כמו הזמן הזה! בכח האמונה התמימה,ללא ספקנות והתחשבות בטכסיסיו הערמומיים של עמלק, ובהתעלמות מוחלטת מתחבולותיו – בקיום כל מצווה ומעשה טוב בזריזות,בחמימות ובחיות – זה מה ששובר את עמלק, ומאפשר לשמוח באמת.
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כן תהיה לנו בקרוב בגאולה האמיתית השלימה!

* מצווה לשמוע בקריאת התורה בשבת, על מחיית עמלק.בבית הכנסת בתמרת בערך 09:30 בבוקר.
* קריאת המגילה במוצאי שבת בשעה 19:00
שבת שלום ומבורך ופורים שמח ומשמח
הדלקת נרות: 5:16 דוד טל
צאת שבת: 6:25

סגור לתגובות.