מבט לשבת פרשת מצורע חומש ויקרא

בס"ד
מבט לשבת פרשת מצורע חומש ויקרא יד'-טו'
מעובד על פי שיחות הרבי מליובאוויטש

מצורע – לא כל כך רע
תארו בנפשכם סיטואציה לא נעימה, שסתם אחד היה תופס אתכם במרכול, באוטובוס או בבנק, וקורא לכם בקול : "משוגע" או "חולה –רוח" ? איך הייתם מרגישים? איך הייתם מגיבים? מחזירים לו כהוגן מאוצר המילים העסיסיות המתאימות לדביל, למטומטם ולמפגר המופרע הזה ? הייתם משתמשים באגרופים ? צועקים עליו ? או מניחים לו וחושבים בלבכם שהוא מסכן ומשוגע באמת – רחמנות עליו.

לפעמים מילים שנראות בעינינו פוגעות ולא מחמיאות, הן דווקא להיפך. משוגע למשל יכול להתפרש באופן לא טוב – אבל גם באופן חיובי. המשורר אלתרמן כתב על "משוגעים לדָבָר" שבזכותם לדבריו קמה מדינה. כך גם בקשר למילה "חולה", שמתקשרת למחלות לא עלינו אבל גם מבטאה אהבה גדולה למישהו או למשהו: "הוא חולה על מרק פטריות ובצל", או "חולה" עליו ו"מת" עליו במובן שאוהב אותו יותר יותר מהכל.. "חולת אהבה אני" כתוב בשיר השירים.

מתקבל על הדעת שלקרוא למשיח : מנחם, שילה, ינון, חנניה זה מתאים, ראוי והולם את מעמדו. כל אחד מהשמות היפים האלה מסמל פן מיוחד מתכונותיו וממעלותיו. יתר על כן, ראשי האותיות של השמות הללו יוצרים ומדגישים את מהותו : משיח !
אבל לקרוא לו למשל "מצורע" זה מתפרש כחוצפה, וכגסות רוח . או נשמע כקריאת גנאי וכהתגרות ממש. אבל לא ייאמן, מצורע הוא אכן אחד משמותיו של המשיח – לא כגנאי חלילה, אלא כמעלָה.
על פי המסופר במסכת סנהדרין, ר' יהושע בן לוי, פגש את אליהו הנביא ושאלו: מתי יבוא המשיח"? השיבו: "תשאל אותו"! "איפה הוא"? שאל ר' יהושע. ענה לו, שיושב הוא על פתח שערי רומי בתוך חבורת מצורעים, והוא כמותם – חיוורא – מצורע. ומה מעשיו ביום-יום השוטף? מחליף הוא למצורעים את כל התחבושות שעל גופם. לעצמו מסתפק בהחלפת תחבושת אחת בלבד בכל פעם. מזלזל בעצמו? בכלל לא! חושש שמא יאלץ להתעכב בגין חבישות רבות – לכשיגיע הרגע שיאושר לו להתגלות ולבשר גאולה.
תפקיד "הסניטר" החובש ת'פצעים עוד איכשהו מובן. משיח בתודעה של כולנו חייב להיות אדם טוב כזה שעוזר לאחרים, שפועל להיטיב גם ברמה של כל פרט. אבל מה לו ולצרעת? הרי אין לעלות על הדעת שמשיח דיבר בגנות מישהו ואמר לשון הרע !
כבר דובר על כך שנגע הצרעת אינו מחלה, אלא עניין רוחני שיוצר תגובה בגלל לשון הרע, של סימנים חיצוניים בעור .
מסביר הרבי שאין מגמה בתורה להעניש את האדם כנקמה בגין דבריו הרעים. התורה מנחה את האדם לטהר ולתקן את עצמו, לטובתו האישית ולטובת הכלל. הצרעת בשורשה היא בדרגה נעלית. כי עצם הופעתה מעוררת מודעות, צורך ורצון לתקן.היא אינה באה להרע , אלא לעורר ולזרז תיקון. המשיח נקרא מצורע כי הוא זה שיפעל לתקן את העולם. ובינתיים,הוא נושא עליו את תחלואי האדם, כואב וסובל – אבל בכך מֵקֵל ומוריד את הסבל הזה מאתנו. כל מעייניו להיות עם כל אחד,לתמוך בכל אחד, ולעזור לכל אחד לתקן – להביא גאולה לעולם !

פעם אמר הרבי לחסידים : "תדעו ! לאן שחסיד הולך – אני תמיד הולך אתו …"
אז שנלך בדרכים טובות, נחשוב טוב ונדבר טוב על הזולת, וניישם במעשים טובים – כך נָקֵל על המשיח ונעשה נחת לבורא – שיחיש זמן גאולתנו !

הדלקת נרות : 6:32 שבת שלום ומבורך
צאת שבת : 7:40 דוד טל

סגור לתגובות.