מבט לשבת הגדול פ' אַחֲרֵי חומש ויקרא טז'-יח'

בס"ד
מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש

העיקר – לעסוק בָּעיקר
תופס אתכם מקרצפים עדיין עם המברשות והריחות ושלל חומרי הנִיקוי למיניהם? עם הקיסמים המתעקשים להדחק לכל חור וסדק שמא מסתתר בו פרור כלשהו? עם גב תפוס, חלילה, ועיניים טרוטות שפקוחות בקושי מבוקר עד כמעט בוקר?…אז נא לא להגזים ! לא כתוב שיש "לתפוס טרמפ" על החג הזה, ולעשות ריימונד כללי בבית. כבר אמרו חכמים שאבק זה לא חמץ – וילדים (כולל אנחנו) הם לא קורבן פסח ! חשוב לעסוק בָּעיקר ולא להחליט להחליף, דווקא בפסח, ת'נברשות, ת'מקרר שרק נקנה לפני שנתיים, ת'כורסה הגדולה שבפינת הישיבה, ות'שידה העתיקה שקיבלנו מהדודה. בכלל,למה דווקא בפסח? הן יש ברוך השם עוד חגים בלוח העברי שמגיע גם להם להתחדש במשהו !

אכן, חג הפסח הוא חג עם רצון מיוחד לחדֵש! ארבעה שמות משמעותיים לו : חג החרות, חג האביב, חג המצות,וחג פסח כמובן. הסיפרה 4 דומיננטית בו: ארבע כוסות. ארבעה בנים. ארבע לשונות גאולה. ארבע קושיות וארבעת שמות החג.(אם תמצאו עוד רביעיה – אנא יידעו אותי, במטותא). נשאלת השאלה מדוע כל כך הרבה עניינים בחג הזה קשורים למספר 4? אולי לרמז לנו בְּעיקר, שכדאי לעסוק בָּעיקר! אחרת עלולים להגיע לליל הסדר "על ארבע"…ועם "חור בכיס".. וְ – חסל סדר פסח! נשמע מבודח מעט – אבל מומלץ לקחת את המֶסֶר ברצינות.

הסיפור הבא, ממחיש יותר מאלף מילים את משמעות החג המיוחד הזה – חג הפסח.
בימי השלטון הסובייטי הידוע לשימצה במלחמתו בדת ישראל, הוטל איסור, בין היתר, גם על אפיית מצות. רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי מליובאוויטש, עלה בידו, בקשיים רבים, להשיג רשיון המתיר למאפיה אחת בלבד לאפות מצות – ימים ספורים בלבד. נקבע סדר, שכל יהודי הביא לעצמו קמח מנופה, וממנו אפה למשפחתו מצות.
יום אחד התייצב יהודי לפני הרב, וטענה מרה בפיו: אתמול, לאחר שהצליח לקבל יום חופשה, עמד שעות רבות על רגליו והמתין שיגיע תורו להשתמש בתנור כדי לאפות מצות, ולא עלה הדבר בידו. אם חלילה לא יצליח גם היום – יאלצו הוא ומשפחתו לרעוב כל ימי החג ! הגיב רבי לוי יצחק בשקט: ומה אם תשאר בלי מצות לפסח? רגז האיש על תשובת הרב והטיח בפניו דברי גנאי קשים ביותר. אם כך, הגיב הרב – מיד תקבל את תורך לאפות מצות ! למענה כגון זה, חיכיתי מיהודי …
לאחר מכן התבטא רבי לוי יצחק ואמר כי מעולם לא חש הנאה כל כך עצומה, כמו מדברי הגנאי של אותו יהודי שעמד על זכותו לקיים במסירות נפש, מצוות אכילת מצה.

יום השבת, שלפני הפסח נקרא שבת הגדול, משום הנס הגדול שנעשה בו, בזכות עוז רוחם וגדולתם של בני ישראל. ביום שבת, עשרה בניסן, לקחו בני-ישראל לבתיהם, כמצֻווה עליהם, כבשים (שהיה להם מקום כבוד בעבודת האלילים אצל המִצרִים), שקשרו אותם למשך ארבעה ימים,עד יד' בניסן. שמעו המִצרִים את פעיות הצאן, ושאלו לפֶשֶר הדבר. השיבו ישראל ללא כל פחד : "זבח פסח הוא לה' ".
יתר על כן, היתרו בהם במכה העשירית הקרֵבה! נבהלו בכורי מצרים, מיהרו אל פרעה, וביקשו על נפשם למהרו לשלח את ישראל. כאשר מֵאֵן – קמו בכורי מצרָיִם – והרגו במִצרִים. נס כפול! לא רק שלא התנגדו לשלח את ישראל, אלא תבעו בתוקף להוציא את ישראל – ונלחמו על כך !
והנֵס השני, נס הירואי של עַם עבדים שקם במסירות נפש, מנעֵר את התרבות המצרית המֵטָמֵאה שדבקה בו, מתנעֵר מעבדותו, מקיים את מצוות הבורא, ושב לצור מחצבתו בעוז רוח ובגאווה יהודית .

יום השבת הגדול – מזכיר לנו להתכונן כראוי לפסח, ולקיים את "והִגדתַּ" – לסַפֵּר ביציאת מצרים, ולחיות אותה – ולהתכונן ליום הגדול, יום בוא הגואל, משיח צדקנו בקרוב ממש.

הדלקת נרות: 6:37 צאת שבת : 7:46 שבת שלום ומבורך
וחג פסח כשר ושמח
הדלקת נרות חג, שני בערב: 6:39 דוד טל
צאת החג : 7:49

סגור לתגובות.