מבט לשבת : פר' בהעלותך. חומש במדבר

בס"ד
מבט לשבת : פר' בהעלותך. חומש במדבר
מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש

אור אנרגטי מיוחד
זהו חזיון נפוץ, שאי אפשר להתעלם ממנו.
רבים מאתנו, רואים ומרגישים את נוכחותן של אותן נשים הניצבות כל יום שישי, ברחובות, ובמרכזים מסחריים , ובידן נרות, אותם הן מחלקות לכל אשה ובת – נרות שבת .
מדוע הן עושות את זה? מה זה כל כך חשוב ש "מדליק" אותן לצאת מבתיהן, בעיצומן של ההכנות הקדחתניות לכבוד שבת, ולהקדיש שעות יקרות מזמנן,כדי לחלק נרות לנשים שהן אינן מכירות ?

בתורת החסידות והקבלה, מוסבר שהנרות הדולקים משולים לנשמות ישראל. כמו שהשלהבת מתרוממת ועולה תמיד ( גם כאשר הנר הפוך, באלכסון, או נוטה הצידה – הלהבה תמיד עולה) , כך הן נשמות ישראל. בכל מצב ובכל עת שואפות תמיד לעלות לספירות רוחניות גבוהות – ולהתקדש !
הדלקת נרות שבת מעוררת השכנת שלום בבית ובעולם כולו. אנרגיה של אור הסובב עולם, בזמן מסויים ומדוייק, ב"תפר" שבין ימות-החול לבין השבת. זמן אנרגטי-רוחני מיוחד מאד שטמונה בו סגולה לעורר שלום והרמוניה, רוגע ושמחה אמיתית.
.
עפ"י תורת הנסתר, "האור" המיוחד הזה, מוריד ברכה לעולם, משפיע טוב ומשכין אהבה ! אנרגית אור הנרות ממשיכה גם לפעול בכל ימי השבוע, מערב שבת עד ערב שבת הבא, וכן הלאה והלאה…
על כן, הנשים הללו,"נשות-האור", יוצאות במסירות מבתיהן , ופועלות כדי להוסיף אור בעולם !

בפרשתנו מסופר על אהרון הכהן שזכה להדליק את מנורת המקדש,שהיתה עשויה "מקשה אחת", סמל לאחדות כל נשמות ישראל. התורה מתארת את הדלקת המנורה בלשון לא שיגרתית: "בהעלותך את הנרות", ולא בפשטות : "בהדליקך את הנרות". רש"י מסביר שתפקידו של אהרון היה להדליק את הנרות עד שיווכח שהשלהבת עולה מאליה. אהרון לא הסתפק בהדלקה חפוזה ולא מיהר לעיסוקים אחרים שהיה עליו לעשות במשכן, אלא דאג שהנרות יאירו כולם כראוי, באופן עצמאי.

ידוע המעשה על דיפלומט ישראלי שנפגש עם הרבי מלובאוויטש והפנה לרבי שאלה ישירה ומאד לא מקובלת, בזו הלשון : "כבוד הרבי, מהו התפקיד שלך "?
הרבי השיב מיד בנחת : "כל יהודי הוא כמו נר, אלא לפעמים הנר הזה אינו דולק כראוי. התפקיד שלי להדליק את הנר היקר הזה". – "האם הצלחת להדליק את הנר שלי"? שאל הדיפלומט .
תשובת הרבי לא איחרה לבוא: "לך, נתתי את הגפרור..!"
מענה שטמון בו מסר גם לכולנו. שראוי לדאוג למלא באור את "המקומות החשוכים" הנמצאים לפעמים בחיינו ש"מבאסים" אותנו ואת אלה הקרובים לנו – למלא את המקומות האלה באור יקרות , שאותו אנחנו מקבלים ישירות מתחנת- כוח שמימית הגדולה ביותר בעולם, במטרה שנתדלק את עצמנו ונפיץ באופן מודע ומתוך מחוייבות הדדית מהאור הזה סביב – ולהאיר באמצעותנו את העולם!

זו עבודה תמידית שכל אחד מאתנו הופקד עליה ואחראי לה. להאיר – בלי "לחפף", לא באופן סתמי חסר מחשבה או רגש – אלא בהתלהבות פנימית ובהתמדה עד ש"השלהבת" תהיה עולה ודולקת מעצמה – גם ללא נוכחותנו. "הדלקה" של הורים את ילדיהם, מורים את תלמידיהם, מפקדים את חייליהם, ואיש את רעהו – כל ישראל ערבים זה לזה ! כך האור לא יחסר לעולם . ימשיך לדלוק ולהדליק ולהעצים את הנקודה היהודית הקיימת בנו.
כולנו "פנסאים" מדליקי אורות. יש לנו מחוייבות לתת מאורנו לזולת. כי נר אחד – נר למאה !

כך בקרוב ממש נזכה לאור הגאולה האמיתית והשלימה !

בברכת שבת שלום ומבורך
דוד טל

כניסת שבת: 7:16 צאת שבת: 8:29

סגור לתגובות.