מבט לשבת פרשת שלח חומש במדבר

בס"ד
מבט לשבת פרשת שלח חומש במדבר
מעובד על פי שיחות הרבי מליובאוויטש

הטרנד הכי מדובר
כשזוגתי שתחי' הודיעה לי שהיא שוב יוצאת למפגש נשים, המהמתי ושאלתיה בתמיהה : "תגידי, מה "הטרנד" הזה, שתופס תאוצה כזאת שמריץ אותך להשתתף בשבועיים האחרונים אצל: גילה בכפר תבור, אצל ניצה בעדי, והערב אצל ציפי בעפולה ??
לפני יציאתה מהבית שיגרה לעברי הוראות אחרונות: לזכור לכבות את הגז בעוד 5 דקות. להעביר מים רותחים למיחם ולהכין שקיות תה וקפה (הערב, יום חמישי, זמן השיעור השבועי לגברים שמתקיים בביתנו) והבטיחה שתדווח לי על ה-כ-ל – כשתחזור.
בתום השיעור השארתי על השולחן את הכיבוד שנותר ואת הכלים. רשמתי תזכורת לטלפן בבוקר לגדעון , לברר איך זה שבשבועיים האחרונים הוא אינו מגיע לשיעור?

היא חזרה ב 23:40 ! "נו" ? שאלתי, והיא תוך כדי איסוף, ניקוי, וסידור כללי של החדר, מספרת: היה מרגש ! שמיימי ..! בשבוע הבא ביום רביעי אצל יעל, מטבעון, הכינה אותו להמשך המרוץ..
הכנתי לה תה שהיא אוהבת, ולמרות השעה ישבתי מולה סקרן לשמוע על הטרנד החדש שתופס תאוצה. קיום המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל לפני מעל שלושת אלפים שנה – הפרשת חלה !
הרשו לי הפעם להביא דברים אותנטיים בשם אומרם – יהי בהם לזרז את בוא הגאולה לעולם.

הבית של ציפי המה. הגיעו כ-60 נשים. נסעתי עם לאה אשתו של גדעון.(עכשיו מובן לי מדוע הוא נעדר מהשיעור). הרבנית שיינה מכפר חב"ד הנחתה. דיברה על המעלה של מצוות חלה, המסמלת כשרות בריאה בתפריט הבית היהודי. היא ציטטה מספר יחזקאל שהמצווה תקבל תוקף מושלם בבניין המקדש השלישי: "ראשית עריסותיכם (עריסה=עיסת הבצק) תתנו לכהן".וכל המקיים את המצווה זוכה להניח ברכה על ביתו. הרבנית המשיכה: אז מה ביג דיל? קל יותר, זול, פחות זמן, בלי באלאגן במטבח, כשאפשר לקפוץ למאפיה הקרובה ולבחור חלות ריחניות, חמות ויפות.
אבל ידוע הכלל: מה שבא בקלות – נעלם בקלות , כמעט חסר משמעות…
בחתיכת הבצק שהופרש, מקדמת דנא, מקופל כל עמלו של האדם: חרישה, זריעה, קצירה, דישה, טחינה, לישה – כנהוג בטבע. באה התורה ומעוררת את ההכרה שלא הכוח ועוצם היד הביאו לנו את הלחם הזה (לחם= כל הדברים הגשמיים בעולמנו) אלא הכל מהבורא יתברך. הרבנית דיברה על איפוק, יכולת נתינה, ביטול האגו של "אני ועוצם ידי", על יכולת הבחירה והנתינה. לפני שאני מכניסה "ביס לפה", נותנת את הדעת על הזולת. נותנת מהראשית, (חתיכת בצק לפני האפיה, כגודל קופסת גפרורים. שעוטפים בנייר כסף ושורפים, באין המקדש עדיין, או זורקים לפח). וממשיכה הרבנית: להתרגל לתת, לחשוב על עוד מישהו. לשמש דוגמא לבני הבית. האשה – עיקר הבית, הפטורה מהרבה מצוות, ניתנה לה הזכות לתקן בחָלָה (על פי הקבלה , האדם הראשון נקרא "חלתו של עולם". חטאה חווה שהאכילה את בעלה מעץ הדעת. מול הקילקול – באה זכות התיקון). חתיכת הבצק הקטנה שהופרשה יש בה כוח רוחני לעורר התבוננות פנימה. עיסת בצק פשוטה – הופכת למציאות קדושה.
עמדנו נירגשות וציטטנו מפרשת "שלח" : "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה"..
ענת זיכתה את כולנו ובירכה: "ברוך אתה…אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש חלה". יחד, 60 פיות ונשמות ענינו "אמן" ! קול מכל לב… אחר כך התחילה "שירת הבקשות". כל אחת, זו אחר זו , ביקשה משהו אישי. הד "אמן" חזק ועוצמתי של 60 הנשים חזר שוב ושוב 60 פעמים ויותר – התרגשנו. שערי שמים נפתחים !
אין להאמין לְמה נשים כמהות : ענק פנינים? טבעת יהלומים? סלון עור יוקרתי? טיסה לחו"ל ? רחוק, רחוק מזה ! הרווקות – זיווג טוב והגון. האמהות – ברכות על הילדים. העקרות – ברכה לילדים.. ועוד בקשות שכיחות שרצוי שתהיינה בכל בית יהודי: בריאות, פרנסה טובה, שלום בית אהבה ושמחה, ועוד.. ועוד…

אשתי כבר דיברה בעצימת עיניים. מאוחר. חשבתי על הזכות הגדולה שניתנה לה. מגיעה להן ! הן עיקר הבית במלוא המובנים! הן המעצבות את פני העתיד – אחראיות לתיקון העולם, מקרבות את הגאולה השלימה !

ביום רביעי הבא כשהיא תצא למצוות חלה שתתקיים אצל יעל בטבעון – אפרגן יותר…

הדלקת נרות : 7:19 שבת שלום ומבורך
צאת שבת : 8:32 דוד טל

סגור לתגובות.