מבט לשבת "בלק" חומש במדבר

בס"ד

מבט לשבת "בלק" חומש במדבר
מעובד על פי שיחות הרבי מליובאוויטש

הכל דיבורים – גם אצל חֲמוֹר
תינוקות, על פי המלצת הרבי, מומלץ שיפגשו עם בעלי חיים שאינם טורפים. יש לכך משמעות חינוכית, ולא כאן המקום לפרט. הרבה סיפורים ושירים נכתבו על בעל החיים הזה עם אוזניו הארוכות. הרבה דימויים הודבקו לדמותו: עקשן. טיפש. אדיש. סָבָּל, זייפן מלידה, לא בדיוק חוזליטו.. בקיצור – חֲמוֹר !

בימים עבָרו היה תוארו ומעמדו חיובי מאד. הוא אפילו זכה להיכלל בברכת יעקב אבינו לבניו, ככתוב: "יששכר חֲמור גָרֶם רובץ בין המשפתיים" , דימוי לעובד אדמה חרוץ וחזק – כחמור !
אבל בימינו, להעניק למישהו את התואר "חמור" – כדאי לא לנסות לחשוב אפילו על אפשרות כזאת. הדבר בפשטות עלול לחמם את האווירה באופן שלא תהיה לכך כמעט כפרה.

בפרשתנו מופיעה נקבת החמור, האתון, בדרמה הנראית סוריאליסטית לחלוטין. אדונה, בלעם, מכשף ונביא בעל מוניטין באומות העולם, וידוע בכוחותיו המאגיים, נקרא בדחיפות ע"י בלק מלך מואב, שנפל עליו פחד נוכח נצחונות עם ישראל. במלחמה, אם אי אפשר לעם הזה – יציל עצמו בדרך אחרת. שכר את בלעם לקלל את ישראל. קללה = מלחמה רוחנית! בקשתו נפלה על לב חפץ. אמוק אחז במכשף הזה. מכיוון שניחן בכוחות אמיתיים, נאלץ לומר את האמת, שרק בהסכמת הבורא יש ביכולתו לבצע את המשימה. הוא נקט במניפולציות ועשה "שמיניות באויר" כדי לקבל אישור לצאת לדרך. וכבר אץ, למרות מעמדו הרם, לחבוש בעצמו את אתונו. קצרה רוחו, השתוקק לתת ביטוי לאנטישמיות המפעפעת בו.
האתון מלמדת לקח את בלעם, נביאם הגדול של הגויים. מבחוץ נראית חמור. מבפנים – היא בשליחות הבורא.
דרכים רבות לבורא כדי לעורר את האדם לתשובה. הבורא משדד את הטבע ופותח את פי האתון בחוכמה. היא מדברת עם מלאכים. היא, הסכלה, מרביצה בנביא הגויים תוכחה ומאירה את עיניו לראות את האמת. הכוח הבהמי – מופעל לעניין חיובי.

ככה זה. "בדרך שאדם רוצה ללכת – מוליכים אותו.." – מתקבל אישור משמיים, אבל בהתראה: "הדבר אשר אדבר אליך – אותו תדבר"! הפה שאיווה לקלל וללחוש רָעוֹת – הופך לפה מפיק מרגליות.

אם אצל בלעם קרה מהפך כזה – על אחת כמה וכמה אצל כל מי שעושה איזו שטות – בידו להפוך את השטות הזאת ל"שטות של קדושה",ולהשתמש בתכונה השלילית – באופן חיובי.
על פי הקבלה והחסידות, הפיכת הרע לטוב היא משימת החיים. כל נטיה רעה, כאשר האדם מודע לה, עשויה להתהפך לטובה אם נתעל אותה לכיוון הנכון: הבזבזנות – לנתינת צדקה ביד רחבה. הצעקנות – לפיתוח קול ולשירה . הקפדנות – לדיוק. הבלאגיסט – ליצירתי. הולכי הרכיל – ליחצנים ופרסומאים הוגנים. ההיפראקטיביים – לפעלתנים וחרוצים.
כך, כל מעידה וירידה מהווה זָרָז לעליה ולהתעלות, כשם שכל עבירה – נותנת הזדמנות לתיקון.

אז אם יזדמן לנו לשמוע חמור נוער – לא נזלזל בו. לא נדביק בו תוויות. אפילו חמור עשוי לשדר שאפשר להתעורר ולשפר. לעשות שינוי פנימי – לשלוט על החומריות, על השטחיות, ועל הזיוף של הכרזות המתנוססות בראש חוצות ומפתות: לקנות, להנות, לחקות.. ה- כ- ל דיבורים ! אבל אפשר לכיוון הנכון ולמטרה האמיתית, לימות המשיח! הגיע כבר הזמן ! ושיגיע – אפילו על חמור לבן…

הדלקת נרות : 7:22 שבת שלום ומבורך
צאת שבת : 8:34 דוד טל

סגור לתגובות.