פרשת "פנחס" חומש במדבר כה'-ל'

בס"ד
מבט לשבת: פרשת "פנחס" חומש במדבר כה'-ל'.
מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש
מנהיגות – הזכות והחובה !
הגיעה השעה בה נקרא משה לסיים את תפקידו.
למעלה מ-40 שנה הנהיג את בני ישראל, היה להם אב ומורה דרך – נשא ונתן, התפלל וסינגר בעדם תמיד. לחם ללא חת, שפט, חמל ודאג לכל מחסורם. ואפילו עשה את הלא ייאמֵן, הִמרָה את פי הבורא, כאשר היכה בסלע במקום לדבר אל הסלע . (בחששו שמא יתקדש הסלע בעיני העם, ותִגָרֵם מכך,חלילה, "עבודת אלילים" וסגידה לאבן ).
בכל פעולותיו היווה משה רבנו דוגמא אישית: בהנהגה נטולת אגו, בענווה שאין דומה לה, במסירות נפש אמיתית. מוכן היה אפילו,לוותר על הזכות להיות כתוב בתורה, אותה תורה שהיא כל הווייתו, כאשר אמר לבורא עולם: "מחני נא מספרך", אם אינך סולח לישראל.
משה, עבד נאמן ל-ה', ומשרת נאמן לכלל ישראל. נקי- כפיים וללא שמץ של טובת הנאה. כאשר חש שיש לו נגיעה אישית במקרה שעלול להשפיע על שיפוטו ועל החלטותיו, פסל עצמו מלדון בעניין שהובא לפניו, והעדיף לא להיות מעורב בו.
המנהיג הענק הזה פיתח סטנדרט גבוה של הגינות ויושר מופתי, וכדי שלא ידבק בו אפילו חשד מזערי וקלוש למעורבות אישית כלשהי "בתיק" שעליו לדון בו, נתעלמה ממנו ההלכה – והוא בענווה גדולה, נמנע מלדון "בתיק", אלא פנה לבג"צ של מעלה להיות הפוסק.

הגיעה השעה בה הוא מודע לכך שלא יוכל להיכנס לארץ. זה הזמן מבחינתו, לבקש לא על עצמו – אלא על עמו, צאן מרעיתו: "יפקוד ה' .. איש מנהיג על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם…".

תפקידו של מנהיג אמיתי, להתייצב ולילך לפני העם כפי שנאמר על יהושע, שנבחר להמשיך את דרכו של משה. מנהיג כזה מהווה מודל רוחני המעורר יראה וכבוד. איש, במובן האנושי, הקשוב לצורכי הציבור, ומסוגל להוביל את עמו אל היעדים הנכונים, בלי לחשוש לכסאו ולמעמדו החברתי או הכלכלי.
את זה תבע משה, ולא ראה ביהושע הנבחר בר-תחרות. יודע הוא באמונה שלמה, תוך ביטול וענווה, שהמינוי הוא משמיים ! זו אינה בחירה פוליטית, זו אינה המלצה מתוך הכרות אישית, ואינה קשורה "לקולות הבוחרים", זו בחירה ומינוי ישיר – מבורא עולם !

הירארכיית התפקידים המזומנים לנו אינם רק "פרי הצלחותינו" כישורינו וקשרינו האישיים.
עפ"י התורה, הבורא בעצמו הועיד לכל אחד את תפקידו, ועל האדם מוטלת החובה מצידו לצקת במשימה זו, כל אחד בתחומו, את המירב ואת המיטב הטמון בפוטנציאל שניתן לו. זה יצליח, כאשר הענווה אותו ניצוץ של משה הקיים בכל אחד מאיתנו, תתן את ביטויה ההולם, ואת משקלה הראוי.
כך מתאפשר לקדם פרוייקטיים אמיתיים ללא גבהות לב, ולמלא כראוי את המשימה שהועידו לנו משמיים, תוך הכרת תודה – על הזכות ועל החובה.
בכל אחד מאתנו קיים פוטנציאל של מנהיג/ה. כל אחד בתחומו, כל אחד על פי עיסוקיו ועבודתו, וראוי לפעול על פי הקודים שהטביע משה רבנו בכלל נשמות ישראל – זאת זכותנו הגדולה וזאת חובתנו הנעלה. כך נקרב את פני משיח צדקנו ונזכה לעלות יחד לבית מקדשנו!

הדלקת נרות: 7:22 שבת שלום ומבורך
צאת שבת: 8:35 דוד טל

סגור לתגובות.