מבט לראש השנה ולשבת שובה ה'תשע"ה

בס"ד
מבט לראש השנה ולשבת שובה ה'תשע"ה

כל שנבקש לו יהי
הפעם כבר לא הופתעתי. זה חוזר על עצמו מידי שנה. כרגיל בימים אלה אנו מוזמנים, רעייתי ואני, למפגש מרגש עם ילדי הגנים. סבא דוד וסבתא דליה, כך מקבילים אותנו הזאטוטים.
אנחנו נפגשים כמנהגנו, בבית הכנסת היפה שלנו. שרים את השלאגר הפופולרי: "שנה הלכה שנה באה … שנה טובה לך אבא, שנה טובה לך אמא..". סיפור על החג, מעט משחקים חינוכיים, ופתיחת ארון הקודש מול מטר השאלות הסקרניות של הילדים שלא מוותרים. "למה הספר נראה עגול", "למה הוא סגור בארון", "למה יש עליו פעמונים בצורת רימונים". שום פרט אינם מפספסים. ואז, אני תוקע בשופר, וכ ו ל ם מקשיבים בלי שהגננת מבקשת אפילו "שקט". ואחר כך מגיע זמן התפילות וצרור הבקשות ומתעורר הרצון ללקט אותן אחת אחת, ולשימן בארון הקודש שיעלו לשמי מרום … בקשות זַכּוֹת ותמימות מפיות הזאטוטים שלנו, בני הארבע והחמש – והלב הומה ומתרגש..
ככה זה כמעט בכל שנה, אבל הפעם, סבורני, שזה היה הרבה יותר חזק, ש ל ו ם ! אנחנו כידוע, לא "עוטף עזה", גם לא בדיוק יושבים על איזשהו גבול. אצלנו ברוך השם פסטורלי ושקט בעמק שכולו חלום, והילדים שלנו עומדים מול ארון הקודש והכי הכי מבקשים מבורא עולמים – ש ל ו ם !
כשילד אחד ניזכר שהוא רוצה אופניים, ניזכר עוד אחד שגם הוא רוצה. ואחר ביקש שיקנו לו לגו עם אלף חלקים.. יש דבר כזה? אבל בעיקר, ביקשו רובם "שלום".
הם יונקים את זה בבית, הם לומדים על זה בגן. הם חשים ומרגישים ברדאר המיוחד של היָלדוּת התמימה שלהם, שזה הכי חשוב. אף מילה שלילית, ושום מלה על חיילים , ויש להם אבות, ויש אחים בצבא, ויש גם חרדות, אבל הילדים שלנו מבקשים בפשטות מול ארון הקודש – שלום!
מכל החגים, רק בראש השנה אנו חוגגים יומיים ברצף, והשנה יש תוספת חגיגית של שבת. קיבלנו סוף שבוע ארוך, כצפיחית בדבש, לבקש שלום ובטחון – לבקש שיבוא כבר משיח !!

ראש השנה, זה לא מספר סידורי או כמותי, זהו "ראש" משמעותי. כמו הראש באדם האחראי והמפקד על כלל האיברים. זה יום גורלי ובעל משמעות לכל אדם.
מצוות החג – לשמוע קול שופר. דווקא שופר, ודווקא של איל. כי הוא מזכיר לנו לפשפש מעט בעצמנו, לתקן ,לשפר ולשדרג את עצמנו. הוא גם "תזכורת" לבורא להמשיך ולקיים את התחייבותו כלפינו כפי שהבטיח בעת העקידה, שיש בינינו ברית עולם. הוא לא זקוק לתזכורות כי הוא בורא עולם אבל אנחנו כן – אנחנו רק בני אדם..
השופר אין לו מקום בתזמורת הפילהרמונית, גם לא צריך להיות מוסיקאי דגול כדי לתקוע בו. אבל כן צריך שהלב יהיה מעט נשבר, והזעקה שתבקע ממנו תרעיד בנו את כל הנימים שלפעמים מתנמנמים.

שנה חדשה באה, שנה מלשון שינוי. זמן טוב לעלות מדרגה, לשנות ולשדרג, ולשקול היטב איך להיטיב לכולם.
שנה גם מלשון שינון, חזרה על לימוד. שנחזור ונעצים את הנילמד, ונזכיר לעצמנו מהו ייעודנו בחיים, ומהי מהותנו – ונעשה תשובה, תשובה לא כמענה על שאלה, תשובה – מלשון שיבה. לשוב הביתה אל המקורות, בשובה ונחת, ולהחזיר עטרה ליושנה בהכרה ובהוקרת ערך היהדות .
בראש השנה שהוא יום בריאת האדם אנו חוגגים עם הבורא את יום הכתרתו ושלטונו הבלעדי על כל ברואיו ועל תבל ומלואה, ומקבלים על עצמנו את עול מלכותו. אולי נרגיש מעט בושה, בכל תשובה אמיתית יש לא מעט בושה טבעית.אנחנו הקטנים, אנחנו אלה שזוכים להכתיר את הבורא למלך , וזאת מתוך קירבה ואהבה ובחירה שלו כלפינו – זכינו בגדול !
אז נתחבר מחדש ונשכיל חדשים לבקרים למצוא את החידוש בתוכנו כל יום מחדָש, תוך אהבה ופירגון לכולם ובתודה גדולה לבורא עולם. כתוב בקבלה, שמאה מלאכים מצפים בראש השנה, שיהודי אחד ישבח את חברו, והבורא מתאווה לשבחן של ישראל יותר מתפילתם של צדיקים..

כל שנבקש לו יהי ! עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ונאמר אמן, בקרוב ממש בגאולה האמיתית והשלימה !

הדלקת נרות ברביעי בערב – 6:04 שנה טובה ומתוקה כתיבה וחתימה טובה
בחמישי בערב – 7:10 דוד טל
הדלקת נרות שבת – 6:01 צאת שבת – 7:07

סגור לתגובות.