חג הסוכות ושמחת תורה

בס"ד
חג הסוכות ושמחת תורה
מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש

מגיע לנו לשמוח !
• חג הסוכות הוא אחד משלושת הרֶגָלִים שבתורה: פסח, שבועות וסוכות. "רֶגֶל" פירושו גם "פעם". שלוש פעמים בשנה הצטווינו לעלות לָרֶגֶל לירושלים, לבית המקדש. בתורה הוא נקרא גם "חג האסיף", משום גמר איסוף תבואת הקיץ וחגיגת השמחה על היבול שהבורא העניק מידו הרחבה.
• מיד אחריו וצמוד אליו אנו זוכים לחג חשוב בפני עצמו: שמיני עצרת – שמחת תורה ! שמחה גדולה החובקת וסוחפת את כלל עם ישראל. עוד יום אחד שעוצרים ואוצרים מלשון אוצָר את הזמן החגיגי המיוחד ומִתקשים להיפרד ממנו. ביום זה קוראים את הפרשה האחרונה בתורה, פרשת "וזאת הברכה" ובה ברכותיו של משה רבנו לכל שבטי ישראל, ומיד מתחילים מ"בראשית".
• האות האחרונה בתורה היא ל' והאות הראשונה – ב', יחד הן מתחברות ל "לב". התורה היא הלב של עם ישראל, פועמת ונותנת חיים לכולם, בכל הדורות – וללא הפסקה. שמחת חיים גדולה עולה וחובקת את כלל ישראל גדולים וקטנים, "עמך" ורבנים, כולם שווים. היא שייכת לכל אחד מישראל, וכולם שמחים עם ספרי התורה ויוצאים בריקודים בהקפות תוך הרגשה עילאית של שייכות וקשר נצחי.

נכנסת – הרווחת !
כתוב בתורה: "בסוכות תשבו שבעת ימים." ויקרא כג' . מצווה זאת מכל תרי"ג המצוות, הישיבה בסוכה, היא המצווה היחידה שמקיפה את האדם כולו מכף רגלו ועד ראשו. כדאי להכנס, לברך, להתברך ולהרוויח "בגדול". .

ארבעת המינים – סמל האחדות
הרבי מליובאוויטש מסביר כי רעיון האחדות הוא אחד הדגשים החשובים של חג הסוכות. הישיבה ביחד בסוכה בפשטותה הטבעית, מדגישה את ההתחברות ואת האחדות של עם ישראל. רעיון זה בא גם לידי ביטוי בארבעת המינים ובמצוות "נטילת לולב".
הסיבה שנוטלים דווקא ארבעה מינים אלה אין להם קשר לשבעת המינים שהתברכה בהם ארצנו מפני שכתוב בגמרא שארבעת מינים אלה רומזים על כל הדרגות שיש בבני ישראל:
האתרוג , כליל המעלות ,בעל הריח והטעם, מסמל את היהודי המצטיין בלימוד התורה ובקיום המצוות.
הלולב, שיש בו טעם, מסמל את הלמדן ההוגה בתורה ומחובר אליה יומם ולילה.
ההדס שיש בו ריח, זה "הטיפוס" הפעלתן, העושה המון מצוות , ופחות מקדיש ללימוד התורה.
הערבה שאין בה ריח ואין בה טעם, מייצגת את אלה שאינם עוסקים בלימוד התורה ובקיום המצוות.

התורה אומרת לנו שרק ע"י שנאגד את ארבעת המינים ביחד, נקיים את המצווה. הרבי מוסיף שכאשר אנחנו מאגדים את ארבעת המינים, והאתרוג, פרי ההדר המיוחד והנעלה מתקרב אל יתר המינים, "נולד" עניין חמישי שלמעלה מכל המעלות של כל אחד מארבעת המינים. רק מ"היחד" הזה נוצרת הרמוניה המביאה לביטוי את היכולת לראות בכל אחד את ההדר וההידור שבו. נולדת שותפות ממשית ללא טיפת התנשאות. כולנו עם אחד ולכולנו ניתנה התורה הקדושה – בשווה. תובנה זו מולידה שמחה פנימית אמיתית החובקת את כולם.

שנת ה'תשע"ה, מסמלת באותיותיה את ענין המעשה.אותיות העולות משמה של השנה הנוכחית. שנה שבה תֵעשה עשייה פוריה בהוספה במצוות ובמעשים טובים, עניין שיקרב את התשועה והישועה.

בברכת גמר חתימה טובה ומועדים לשמחה
עד לשמחה הגדולה שמחת הגאולה האמיתית והשלימה הדלקת נרות חג: 5:40 ושמחת בחגך והיית אך שמח
צאת החג: 6:50 דוד טל
נרות שבת כנ"ל

סגור לתגובות.