פרשת לך לך חומש בראשית יב' – יז'

בס"ד

מבט לשבת פרשת לך לך חומש בראשית יב' – יז'
מעובד על שיחות הרבי מליובאוויטש

מיכל שבה הביתה
מיכל אלרועי, בתם של חברינו עודד והדס, קיבלה את חייה במתנה. היא שבה מנפאל. מאושפזת עדיין עם בעיה בגב – אבל היא חיה ונושמת ומרגישה בבית.
היא היתה אחת מקבוצת התרמילאים הישראלים שיצאו לעשות טרק או טריפ בעמק הקטמנדו לרגלי הרי האלפים המושלגים. חברֶה זהב ! גֵן ההליכה חקוק בתוכם. צעירים שמחפשים אתגרים. לא גיחה לחו"ל למלון מפנק ושופינג של מזכרות, אלא מסע קשה שמאתגר את הגוף ואת הנפש. מבחן בגרות שלב ב', מול קרח שמכחיל את קצות האצבעות, מול שלג צחור ומסנוור. כל איתני הטבע מפגינים מולם את הודם וכוחם – "מה רבו מעשיך ה' " !
והם נוסעים על שפת צוק חד ותלול, מעל לכל חוק, בטרנטֶה גדוש מעבר לכל דמיון, הטס לו בטירוף כאשר רק שלושה מגלגליו נאחזים בכביש השבור – מול תהום ענקית הפעורה לה בשקט מפחיד וממתינה… – לא נותר אלא לעצום את העיניים ולומר בלב דופק : "שמע ישראל" !

ששה תרמילאים צעירים שבו השבוע בארון.מסעם בעולם נגדע בטרם עת.כאב תהומי עטף את כולנו

אז מה מריץ אותם למסעות ההזויים האלה. מהי תכלית הליכתם למקומות רחוקים כל כך, ומדוע הם שמים נפשם בכפם, ומגיעים לקצות עולם נידחים – מה יש להם לחפש שם?
למה לא לשבת בשקט בבית אחרי השירות הצבאי, לשדרג מעט את הפסיכומטרי, להתכונן למסע רציונאלי לחיים- בלי שלאבא ואמא יהיו נדודי שינה, ובלי שכל המדינה תעמוד על רגליה…

כל הזמן זה קורה. "פתאום קם אדם בבוקר ומתחיל ללכת"..
המסע הזה התחיל לפני שלושת אלפים תשע מאות ושבעים שנה אצל אברהם אבינו, התרמילאי הראשון שנטל את מקל הנדודים בידו ויצא לדרך ארוכה, לחיפוש עצמי ולמימוש רוחני. לא היה לו מצפן או G.P.S גם לא מדריך טיולים. הוא הלך על פי הצו האלוקי: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". את מקל הנדודים הזה הוא העביר בירושה מדור לדור לצעירים שלנו שמחפשים אתגרים חדשים, שמבקשים משמעות נוספת לַחיים – כמוהו !
אברהם אבינו לא ליקק דבש בדרך. עשרה נסיונות נכונו לו,והוא עמד בהם בכוח האמונה שפיעמה בו. כל התכלית של ההליכה שלו היתה להתקדם ולהגיע אל הארץ, ארץ מלשון רצון, אל הרצון הפנימי המכוון לרצון הבורא. "לך לך", מהדהד בלב הצעירים הנפלאים שלנו. משמעו על פי החסידות, לך לְךָ – אֵלֶיךָ ! לך וגלה את המהות האמיתית שלך. זו התכלית של המסע האתגרי הזה, לצאת לדרך החיים, ולמצוא את השביל הנכון המגיע אל היעד – אל הרצון האמיתי הקיים בנו וממתין שנגיע אליו ונאפשר לו לבטא את הזהות האמיתית שלנו – זהות המבקשת להתגלות ולהתעלות מתוכנו.
הכוח הזה היה באברהם אבינו, ואותו הוא הנחיל לכל יהודי ! מעשה אבות – סימן לבנים !

בתקופתנו, אין מה לחפש ריגושים בהודו ובתאילנד,ובטרק בהרי ההימלאיה ברכסים המושלגים. עכשיו הזמן הכי מתאים להחזיק במקל הגאולה, ולצאת ל – " לך לך " דווקא בארצנו, ארץ הקודש, לאורכה ולרוחבה ואפשר גם באלכסון. ישנם כאן הרבה אתרים עוצרי נשימה, נופים מדבריים ונופים גליליים, מערות קדמוניות, ונחלים. זאת הארץ שלנו, אין לנו ארץ אחרת. "ארץ זבת חלב ודבש".
"לך לך" כמו אברהם אבינו, בפשטות, מתוך קבלת עול, בלי תירוצים של "קשה לי", או "קטן עלי", או "מה יוצא לי מזה"? על כל יהודי, אומר הרבי, מוטל החיוב של "לך לך"! לא רק במישוט בארץ – אלא ללכת בשבילי התורה ובלימודה, שכן התורה הינה בלי גבול "ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים", ונופיה מחיים! כך מצליחים לגלות כוחות נעלמים ותעצומות נפש שאף אחד לא ידע שקיימים בתוכו.
"לך לך" כזה מובטח שיביא במהרה את הגאולה השלימה עם משיח צדקנו !

הדלקת נרות : 4:20 שבת שלום ומבורך
צאת שבת : 5:27 דוד טל

סגור לתגובות.