מבט לשבת פרשת משפטים חומש שמות

בס"ד

מבט לשבת פרשת משפטים חומש שמות – מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש

לא ינום ולא יישן שומר ישראל
קרוב ל 15 שנה, מידי חודש, ביום חמישי בשעה 9 בערב, בבגדי משמר הגבול, ובנשק צמוד, יוצאים לפטרול ארוך . אמיר מדרוני, גלעד גרופר, יוסי ליאור, ועבדכם, זקן השומרים, כותב שורות אלה. בלילות החורף הקרים, ובלילות הקיץ הקצרים, מסיירים ברכב המשטרתי ברחבי העמק שלנו. אצל ארבעתנו "הלך הלילה", אבל פיעמה ההכרה בתרומתנו הנדרשת והנחוצה. ארבעה שומרים מיני רבים – מתנדבים.

פרשתנו עוסקת רובה ככולה, במצוות ובדינים שונים הקשורים לחיי היומיום, מצוות הגיוניות ומובנות בשכל אנושי, המתייחסות בעיקר ליחסים שבין אדם לחברו. כגון, דיני גניבה והונאה, מקח וממכר, ואפילו הוראות גסטרונומיות לגבי איסור בישול ואכילת בשר וחלב יחד, מצב שעלול להשפיע על הנפש שלנו ולהסב לה נזק. ובכלל כל אלה, דינים הקשורים בארבעה טיפוסי שומרים, אשר תפקידם בפשטות הוא שמירה פיזית, אבל על פי פנימיות התורה והחסידות ארבעת השומרים הללו, מסמלים ארבעה אופנים של יחסינו עם העולם, ומול הבורא (בעל הבית הבלעדי על העולם ומלואו), ובמיוחד אופן השמירה שלנו על הפיקדון היקר ביותר שהוענק לכל אחד מאתנו – הנשמה שלנו.
כולנו נשלחנו לכאן כדי להיות "שומרים". ככתוב אצל האדם הראשון, שכל תפקידו בגן עדן הסתכם במטלה אחת חשובה "לעבדה ולשמרה" !

ארבעה סוגי שומרים מצויים בעולמנו. כל אחד משתייך לקבוצה שבחר להשתייך אליה. כל קבוצה מאופיינת בפן התנהגותי מיוחד, המבטא את ההתקשרות לבורא.

שומר חינם – שמח על כל מצווה שנופלת לידיו לעשותה. זה יהודי "שבוער לו" למלא את רצון ה'. הוא אינו מבקש ואינו מצפה לשום טובת הנאה או בונוס כלשהו על המצוות שהוא מקיים. כל רצונו מתמקד בשמירה קפדנית על הפיקדון שקיבל, והוא נזהר שיחזיר אותו בשלמותו ללא פגם – כשידרש. הוא שומר העובד את ה' מאהבה בכל נפשו ובכל מאודו, ומודה על הזכות שניתנת לו – לעובדו.
שומר שכר – יהודי אחראי ורציני, מסור, נאמן, אפשר בהחלט לסמוך עליו, לוקח את תפקידו ברצינות ובאחריות. אבל הוא גם מאד תכליתי. כגודל ההשקעה שהוא טורח להשקיע בקיום תורה ומצוות כך גודל הצפיה שלו לתגמול. ויש לו "רשימת מכולת" מה מגיע לו, בתמורה למה ששמר ועשה.
"שוכר" – יהודי פרקטי ומעשי, הדומה ל"שומר שכר", מבין שכדאי לשמור תורה ומצוות, אבל יש לו תנאי – הוא דורש גמול הוגן בהתאם להשקעתו. הוא מצפה שהמצוות שקיים יירשמו בשמיים על שמו בפנקס מיוחד, ויעמדו לזכותו. הוא מוכן לתת מזמנו כדי לקבל בתמורה שכר ראוי מהבורא. כמו כל איש עסקים מפוכח הוא דוגל בסיסמא ש "טיים איז מאני". עשיתי מצוות – מגיע לי שכר.
"שואל" – זה אחד שתמיד מבקש מאחרים שיתנו לו. הוא סבור גם שאין לו על מה לשמור.כשהוא אומר "נשמה שלי" הוא מתכוון, בדרך כלל, לבתו הקטנה שאותה הוא הכי אוהב, או לאיש עסקים עתיר ממון שחשוב לו להיות אתו בקשר. לנשמה האמיתית שלו הוא אינו מודע. הצורך המנחה אותו, קשור בדרך כלל, לסיפוק צרכיו ותאוותיו. טיפוס נהנתני שמחשיב את עצמו מתוך נקודת מבט המסתכמת בעיקרון של "מה יוצא לי מזה". תועלתן מושבע. מעשיו אינם לשם שמים, ואם הוא מחזיק טובה למישהו – זה בדרך כלל לעצמו.

כולנו שומרים ! ה' בחר בנו מכל העמים, כי כך רצה ! הבחירה אם להיות יהודי או לא – אינה נתונה בידינו. גם לא בידי "השואל" שנדמה כאגואיסט וכאתאיסט. הוא יהודי ממש כמו "שומר חינם" האידיאלי. אי אפשר לו או ליהודי כלשהו לשנות כיוון או לברוח. אפשר רק להתקרב ולהיות מה שאנחנו באמת – ובלי תרוצים.

חודש אדר, שמזלו "דגים" מחדד לנו בהקשר זה את העובדה, שיהודי הוא כמו דג, שאינו מסוגל לעזוב את מקור חיותו – התורה והמצוות !
יהי רצון שיתקיים בנו "וידגו לרוב בקרב הארץ" מתוך בריאות ושמחה, בהרחבה בגשמיות וברוחניות.

הדלקת נרות : 4:53 שבת שלום ומבורך וחודש טוב ושמח
צאת שבת : 6:02 דוד טל

סגור לתגובות.