מבט לשבת פרשת צו חומש ויקרא

בס"ד
מבט לשבת פרשת צו חומש ויקרא, מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש

הבגדים בשֵרות האדם.
קרוב לוודאי שגם אצלכם הבית "על גלגלים". סיימתי לשפשף את האמבטיה וחדרי השירותים בכל חומרי הניקוי האפשריים. ריחפתי על הסולם עם שואב האבק לנקות את קרניזֵי הוילונות שהורדו לכביסה, ניקיתי ת'נברשות, וזיכיתי גם את המזרונים בחיבוט רציני. מי מעלה על הדעת שאיזה פירור של חמץ יגיע בדרך נעלמת למקומות הנ"ל? אבל את אשתי שתחי', איני מנסה אפילו לשכנע בימים קדחתניים אלה באמיתוֹת כאלה או אחרות. "שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא" !
הבוקר, עפ"י הרשימה הממוגנטת שעל המקרר, כל תכולת ארונות הבגדים נשפכה החוצה, לפשפוש בכיסים ולמיון יסודי. כלל נהוג בביתנו, שבֶּגֶד שלא הוסר מהקולב במשך שנתיים – אחת דינו לגמ"ח! מחסן גמילות חסדים. חליפות – תתחלפנה בחדשות, שמלות "אולד פיישן" כנ"ל, שלל בגדי-ילדים. השכנים הביאו גם הם מבתיהם את כל הגרדרובה האפשרית – הכל לגמ"ח, שֶיֵהנו אחרים !

ישנה מימרה של אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, שאמר יש לחיות עם פרשת השבוע, כי יש תמיד תוקף ושייכות לדברים הכתובים בה, וגם עכשיו הם רלוונטיים מתוקף נצחיות תורתנו הקדושה. הרי לנו, פרשתנו עוסקת השבוע בבגדים! בבגדי הכהנים המשרתים בקודש – לבישתם והחלפתם.
מאז חטא עץ הדעת, נגזר על בני האדם ללבוש בגדים ולכסות את גופם. לכל בעלי החיים בעולמנו יש "בגד" טבעי העוטה את גופם – פרווה, נוצות, קשקשים. אצל האדם הכסות אינה רק במשמעות של "מלביש עֲרֻומים". הבגד אמור גם להגן על האדם מחום או מקור. הוא גם מייצג את האדם ומקטלג אותו. התלבושת האחידה מזהה את התלמיד, את החייל, הרופא, השוטר, הרב, הבנקאי והחקלאי. הבגד משדר גם משהו על מעמדו הכלכלי של האדם, את הלובש בגד יוקרתי, ואת העוטה בגד פשוט.
הבֶּגֶד, מלשון בגידה, יש ביכולתו להסתיר פן באישיות הלובש, שמתחפש ומתחזה לאחר. בֶּגֶד עשוי להעיד גם על בעליו – טיפוס מאופק, ראוותני, אופנתי, מרושל, "זרוק", או "מעונב"..
בבגד גם טמון כוח רוחני המשפיע על האדם ועל הנמצאים סביבו. אומרים שהבגד עושה את האדם !

בגדי הכוהנים, הנקראים בלשון התורה "מידות",תפורים ומותאמים על פי מידתם של הכוהנים, לא ישתנו לעולם. האבנט החושן,האפוד, המעיל, הכתונת, הציץ המצנפת והמכנסיים, לאחר שנתבלו אסור להעבירם לגמ"ח כלשהו – רק הכוהנים בלבד רשאים ללבשם.
בפרשתנו מסופר על הכהן הגדול שעבד בעבודת הקורבנות, שכללה תרומת הדשן, והוצאתו. עבודה לא קלה, ונראית לא יָאָה למעמדו. את האֶפֶר שנשאר אחרי שריפת הקורבן, שאינו יכול לעלות לקדושה, יש להוציא מעל המזבח. לצורך הפעולות הללו על הכהן לפשוט בגדיו וללבוש אחרים, ככתוב: "ופשט את בגדיו, ולבש בגדים אחרים, והוציא את הדשן".
רש"י מביא מָשָל קצר שיש בו להבהיר את ההוראה של החלפת הביגוד."בגדים שבישל בהם קדירה לרבו – אל ימזוג בהם כוס לרבו". לכן, בהוצאת הדשן אפר הקורבן, פעולה שמלכלכת את הבגדים, לבש הכהן בגד עבודה פשוט, לעומת בגד השֵרות החגיגי שלבש בתרומת הדשן.
מתבקשת השאלה. איך אדם במעמד גבוה,כמו הכהן, נדרש לבצע עבודות נחותות, שעלולות לטנף את בגדיו. למה לא לתת את העבודה הלא מכובדת הזאת, בידיו של איזה פועל שכיר ?
אומר הרבי, כאשר אדם עובד את הבורא באמת מתוך קירבה והתבטלות – הוא אינו בוחר את העדיף עליו. בעבודה אחת יתהדֵר ואת השניה ידחֵה. אמא מנשקת את תינוקה גם כשהיא מחליפה טיטוליו, רופא אמין מטפל בחולה גם כשהוא "מתלכלך" בביצוע הטיפול. והדוגמאות רבות.
כל פעולה הנדמית לכאורה מכובדת או שולית, שהיא לכבוד הבורא – נעשית באותה אהבה ובאותה התמסרות.קיום המצוות נעשה לשם קיומן, ללא העדפה וללא כל תנאי מתאים לי / לא מתאים לי !

יהי רצון שנזכה להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", ונעלה לבית מקדשנו עם משיח צדקנו.

הדלקת נרות: 6:26 צאת שבת: 7:34 שבת שלום ומבורך
דוד טל

לנוחיות המעוניינים. ניתן באמצעותנו למכור את החמץ שנשאר בבית.(זה לא עולה כסף!) לא מספיק לסגור אותו בארון על בריח. בשבוע הזה הוא נמכר וכלל לא שייך לנו! חוזרים לאכול ממנו כחצי שעה אחרי צאת השבת! אפשר להשאיר שם וכתובת מדוייקת בטל' 6543443 או 054-7701573
בברכת פסח כשר ושמח, דוד ודליה טל

סגור לתגובות.