מבט לשבת פרשת תזריע מצורע חומש ויקרא

בס"ד
מבט לשבת פרשת תזריע מצורע חומש ויקרא
מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש

יתוש או אדם – בידינו הדבר.
נו, באמת ! הטפיל הזה שמזמזם סביב אוזנִי ומדיר שינה מעינַי, ומורט את עצבַּי, הייצור המאוס והטורדני הזה, כל הכריות שהעפתי לעברו, וכל ה"סָנו" שריססתי עליו, לא יכלו לו. חמקמק, קטנצ'יק, כמעט בלתי נראה, מסתובב לו באישון הלילה, כשאני כמעט מת מעייפות. ככה, נואש ומותש נאלצתי להשחיל עצמי לתוך שריון מגן שנחנקתי בו, שמיכה עבה שעטפה את כל גופי מכף רגל עד ראש, אבל אטמה את הזמזום הצורמני של הברוטלי הזה. חם. אני נוטף זיעה, מובס ובקושי נושם… אבל, העיקר להצליח למלט את עצמי מנוכחותו של הסדיסט הזה, ש"משגע פילים", המבקש למצוץ את דמי. שלוש לפנות בוקר, ועדיין לא עצמתי עין בגללו.. ליתר דיוק בגללה – יתושה צמאת דם, המקיימת את עצמה ואת צאצאיה על חשבון אחרים.

מכורבל ב"שָחְפָּץ", עלה בי הרהור, שבפרשה הקודמת, פר' שמיני, הביאה התורה מצוות המתייחסות לבעלי-חיים טהורים וטמאים, ובפרשתנו, עוסקת התורה בבני אדם טהורים, ובאלה שנטמאו.
גם בבראשית, בבריאה, הקדימו בעלי החיים להיות בעולם לפני האדם. אפילו היתוש!
איך יתכן שהיצור הפרזיט הזה זכה להופיע בעולם לפני האדם? הן כל העולם היה נושם לרווחה, אם הבורא היה מחליט להשאיר אותו אחרון ברשימת הנבראים. בטוחני שמספיק היה רק לילה אחד לאדם וחווה עם הצרמוניה הזאת בתוך האוזן – לבטח היו מחטיפים לו פליק מוחץ – והיתושון הזה שרק נברא – חיש היה עובר למנוחת עולמים – ומאפשר גם לנו לישון בנעימים. אם זה היה סדר הבריאה, אזי, קרוב לוודאי שגם לא היתה קדחת, ולא מלריה, ולא מרה שחורה, ולא עייפות כרונית, וכתמים אדומים וצלקות על הידים ועל הפנים – מיָתושים. אבל, מה לעשות, זאת עובדה – יתוש קדם לאדם. נראה קצת מעליב…

רש"י מסביר והרבי מבאר ואנחנו נשתדל להבין, גם אם זה לא כל כך מחמיא לנו. כל דבר שנברא בעולם, יש לו תכלית, ייעוד ומטרה. אפילו סדר האירועים, מי נולד לפני, ומי נולד אחרי – יש לכך משמעות.
רצה הבורא שהאדם, דרגת "המדבֵּר","נזר הבריאה", יבוא אל המוכן, ולכן נברא אחרון מכולם, ישר ל"סעודת שבת". אבל יתכן שתצא מכך תקלה – תתעורר בלב האדם גאווה ויוהרה, הרי אנחנו מכירים אותו היטב, ותזוח עליו דעתו שאת כל העולם הזה ומלואו, הכינו במיוחד לכבודו – ויִגבָּהּ לבו. לכן מזכירים לו, שאפילו יתוש הקדימו…

בניגוד לבעלי החיים שאין להם בחירה חופשית, והם "מתוכנתים" לבצע את פעולותיהם, גם האכזריות ביותר, לא משום רשעותם, ולא בגלל יצר קנאה וגאווה שמקנן בם, אלא, כי כך נבראו – רק האדם, בהיותו בעל בחירה, יש רק לו היכולת לבחור חופשי חופשי אפילו בחטא. מתוך כך, עשויה מעלת חיות הטרף והשיקוצים לעלות על מעלת על האדם, כי הם חיים רק בקו אחד – על פי "תיכנות" הבורא בלבד. היתוש המאוס, מוצץ הדם הזה, שֱבָּד בְּבָד מזמזם גם "סרנדה" לילית, אינו מורד בבוראו ואינו משנה את תיפקודו, לכך הוא נוצר, וזו מהותו! אבל האדם כאשר הוא משנה את ייעודו ומורד בבוראו, הופך להיות משוקץ, מתועב, וגרוע הרבה יותר מהחיה הכי משוקצת והכי נחותה…

בימים אלה עם ישראל מציין וזוכר את הפשעים המתועבים שנעשו ע"י חיות אדם, רק בגלל שאיבדו כל צלם אנוש. שרפו והמיתו בעינויי תופת – ובד בבד רקדו וואלסים וקראו פואמות…
כאשר ישכיל האדם להבין שהוא אדם מלשון "אדמֶה לעליון", ויעמול על מימוש הוראות הבורא ומצוותיו, רק כך ימלא את ייעודו ותפקידו הראוי בעולם כאדם, וייטיב לעצמו ולעולם !

השבת אנו מתחילים ללמוד את מאמרי חז"ל בפרקי אבות, המתווים את הדרך לביסוס עולם יציב, טוב, ויפה, ככתוב: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים".
כאשר עושים את רצון הבורא, ביגיעה בתורה, בכוונת התפילה, ובנתינת צדקה ברוחב לב ובשמחה – מקרבים את הגאולה !

הדלקת נרות: 6:40 צאת שבת: 7:50 שבת שלום וחודש טוב ומבורך
דוד טל

סגור לתגובות.