מבט לשבת ולחג השבועות

בס"ד
מבט לשבת ולחג השבועות

זיווג משמיים
איך זה קרה לי – לא מסוגל להבין ?! כבר כך וכך שנים אנחנו ביחד, ברוך השם, ואני, האמינו, מאודי לא שכחתי, אבל הפעם – פרח כליל מראשי. אולי בגלל הלחץ בעבודה, אולי החום המתיש, או טרדות היום-יום. זה פשוט קרה – הייתי די נבוך…
ריח פשטידת הבצל שאני כל כך אוהב, קידם את פני. כנראה מגיעים אורחים נכבדים, סברתי. אשתי, שתחיה, קיבלה אותי נרגשת, ב"ברוך הבא" מיוחד. מה לשמחה זאת עושה? הרהרתי.. היא שיגרה לעברי מבט, וכשראתה את פני התוהות, הוציאה מפיה:"נוּ" ?! מה "נוּ"? אני משיב. והיא ממשיכה: "נוּ, איזה יום היום" ?! הפשטידה מעוררת בי רצון עז לשבת כבר ליד השולחן, ולשבור את רעבוני. התחלתי בגישושים ובניחושים: יום הולדת למישהו? זכינו בהגרלה ובטיסה לרבי? או אולי אריאלה סוף סוף התקשרה, בזכות המנוי עתיק השנים שיש לנו…
"אתה לא זוכר"? – היא מתעקשת. "זה היום"! – "מה היום"? אני מנסה לנבור בזכרוני. "שכחת ? היא אומרת, זה יום הנישואין שלנו" !! "אויש "! טפחתי על מצחי המיובש.
סיפרה לי שטרחה כדי לשמח אותי, ועוד מעט גם הילדים והנכדים יגיעו. איך זה קרה לי?
בלי הבונבונירה שהיא אוהבת, בלי הברכה המחורזת כתמיד… זה נוגד לחלוטין את רחשי לבי, ואֶת תודתי לה…

זהו ! אני מקבל החלטה שמעכשיו ארשום ביומן. לא יכול לסמוך יותר על הזיכרון! דווקא הבוקר, סיפרתי בעבודה על החתן הנישא והנכבד, שהכל זוכר ויודע, שהזמן והגיל לא משחקים אצלו – חתן שנהנה בוודאי להריח את המאפים, המרקים,הפשטידות והעוגות החלביות שמכינים לכבודו, בכל בית בישראל. חתן שלא שכח מאודו שום פרט, ובמיוחד לא את יום הנישואין שלו עם רעייתו, תמתו, למרות שהם נשואים כבר שלושת אלפים שלוש מאות ועשרים ושבע שנים – והם מחזיקים מעמד, ברוך השם ! באהבה רבה ובאהבת עולם..

ו' בסיוון – התאריך ההיסטורי של החתונה הסנסציונית שהוא הכין לה. גם היא, האומה, כנסת ישראל, לא שוכחת. טורחת היא כאשה טובה, שיחוש טעם "חלב ודבש תחת לשונך".

אולי זאת לא היתה אהבה ממבט ראשון. הוא הרי מאורגן ומתוכנן, הכל נהיר לו, והוא יודע מה מבוקשו. חיפש וטרח למצוא זיווג הגון ומתאים. בדק אפשרויות שונות, תר וביקש מי מכולן תהיה לו לנצח. והיא, קטנטונת, יפה, "כשושנה בין החוחים", חייכנית, אבל לפעמים קצת נרגנת, או עושה מעשי שטות, שממש לא מתאימים לה, נרגשת הסכימה להצעתו המכובדת, והבטיחה בהתרגשות: "נעשה ונשמע"! מאז הם ביחד, זיווג משמיים. כבר עם נינים ובני, בני, בני נינים… כן ירבו, בלי עין הרע ! נכון, כמו בכל משפחה טובה, גם להם לפעמים יש קשיים, וויכוחים, טענות ומענות, ציפיות, אי הבנות וכעסים. אבל, הכל נשאר במשפחה. בלי "גישור" או "יועצי נישואין", הם מצליחים תמיד להשלים ולהמשיך ביחד בקשר שמתעצם עם השנים – והאהבה שלהם תמיד מנצחת !

את המתנה שהעניק לה אז, היא שומרת מכל משמר, ומעבירה לצאצאיה, כן ירבו ! מתנה רבת ערך, יקרה מכל פז, ספר ערכי וחשוב וקדוש מאד. ספר הספרים!
נבהלה בהתחלה. ואם לא תבין, ואם לא תממש. אבל הוא הרגיעה בקולו האוהב: "לא בשמיים היא, ולא מעבר לים, כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו". ה כ ל כתוב בתורה, ספר ההדרכה לחיים יהודיים!

כל שנה, בזמן המיוחד הזה, כשהתבואה נקצרת, והעומר נאסף, הוא שב ומבטיח לה: "וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים, וארשתיך לי באמונה , וידעת את ה' ". החתן, הבורא, לא שוכח לעולם. הוא גם הבטיח שברית הנישואין תתקיים לעד, ויחד נשמח עם המשיח בגאולה האמיתית והשלימה!

בבוקר החג, נבוא כולנו לבית הכנסת, אצלנו, בתמרת, בערך ב09:30 ונשמע שוב את עשרת הדיברות, ונתחבר כאיש אחד ובלב אחד לאותו מעמד נשגב בו קיבלנו את התורה – והיינו לעם !

הדלקת נרות : 7:05 הדלקת נרות חג: 8:20 שבת שלום ומבורך וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות
חג שמח
דוד טל

סגור לתגובות.