מבט לשבת פרשת רְאֵה חומש דברים

בס"ד
מבט לשבת פרשת רְאֵה חומש דברים
מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש

דברים שרואים מכאן – רואים גם משם…
ביקש האדם : אלוקים, אנא, דבר אלי "! – ציפור צייצה מעליו, והאדם לא שמע.
שָׁב וביקש האדם: "תן לי לשמוע אותך" – רעם גדול התגלגל בשמים, והאדם לא הקשיב.
ביקש האדם בתחינה: אנא, תן לי לראות אותך – פרח קטן ואדום פרח לפניו, והוא לא ראה.
בכה האדם ואמר: "אנא, גע בי מעט, רוצה אני לדעת שאתה כאן" – הושיט הבורא אצבעו ונגע קלות בכתף-האדם – נפנף האדם בידו והעיף פרפר לבן שישב עליו… וגם הפעם הוא החמיץ… !

פרשתנו פותחת במילים: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה".
תגידו, זאת מתנה זאת? מתחשק באופן ספונטני להגיב, ברוח צברית טיפוסית, "תודה, בלי טובות, מוותר, לא לוקח"! "ברכה – ברצון, מתאים לי, אבל קללה – לא בשבילי"!

איך אפשר שהבורא הטוב והמיטיב, נותן עכשיו ולתמיד לכל אחד ואחת מאתנו, תשורה מוזרה כזאת שיש בה ברכה וקללה יחד? מתנה מקורית מאד, שמעוררת תמיהה ואפילו קצת מפחידה… הייתי מעדיף בלי להעליב אף אחד לאמץ במצב מביך זה את הפסוק הידוע: שונא מתנות יחיה".
אבל, במחשבה שניה, ברור לי שאם הבורא מעניק לי בטובו, היום, ובכל יום, מתנה מיוחדת כזאת, זה מחייב התייחסות רצינית ומכובדת יותר .
ראשית, שׂוּמָה עלי להתייחס לבקשתו האישית הברורה : "רְאֵה" ! תפקח את העיניים, הוא פונה אלי. אל תהיה כבת-יענה הטומנת את ראשה בחול, ואל תטשטש את המציאות ותתנהג כסומא בארובה…
"רְאֵה" – באופן של רְאָיָה. תראה את האמת, בלי לסלף ולבלבל. "רְאֵה", ה כ ל. התבונן ! כל מה שעיניך רואות, מכל כיוון – ה כ ל ממנו, והכל שלו. סַגֵל עצמך לראות ולהכיר במציאות האמיתית שאין עוד מלבדו.. לראות בתוך העולם את הכח הפועל ומְחַיֶה כל פרט ופרט. אַפְשֵר לעצמך להתבונן במבט מפוכח, להתפעל, להאמין, ולהודות בְּאמיתות הימצְאוֹ.

עכשיו. בימים אלה ממש, החל משבת זו, של ראש חודש אלול, ניתנת לכל אחד ואחת מאתנו הזכות והיכולת לראות באופן רוחני את הבורא, להתקרב אליו, לדבר אליו ולבקש … זה זמן של ראיה מפוכחת ושל חשבון נפש, זמן של מאזן המסַכֵּם את השנה העומדת להסתיים. זמן להחליט מה להמשיך לקחת, לבִרְכַּת- הדרך, מה לזרוק ולמחוק – כל מה שהתקלקל, וגרם לתקלה…
החודש הזה מאפשר לנו לבחור ולתכנן אם הימים הבאים, אם יהיו מבורכים או מקולקלים…
זה זמן של עבודה אישית, של התבוננות פנימית, לפשפש במעשינו ולטהֵר את לבנו. לראות את עצמנו במבט ישיר, בלי לטייח, בלי לעסוק בזוטות. להבין שאיך שאנו רואים כאן – הוא רואה ה כ ל משם…
זה חודש שמתאים לבצע בדיקה "אופטית" מהימנה שתתמקד גם במסוגלות שלנו להסתכל על הזולת. האם המבט שלנו לוקה בקינאה או בזילזול, היש לנו מבט מתנשא או מבט מעודד.. והמשקפיים – וורודים, או שחורים…?
העיניים שהעניק לנו הבורא, בלי עין-הרע, ניחנו ביכולות מרחיקות-ראות. הפרשנות שאנחנו נותנים לדברים שאנו רואים, עשוייה להביא תועלת וברכה, אבל עלולה גם לקלקל במכה. הכל בידי שמיים – חוץ מיכולת הבחירה שלנו, שעלולה, ברְאִיָה שגויה, להיות בכי-רע, וברְאִיָה טובה – ברכה ושמחה!
בברכה יש חסד גלוי. בקללה, לא עלינו, יש גם חסד, אבל סמוי, במטרה לעורר תיקון ולהיטיב. בבחינת ירידה לצורך עליה !

אז לא כדאי להחמיץ ! בחודש הזה ישנה נוכחות אלוקית קרובה כלפינו, על פי המשל שהביא אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, שהמלך, הבורא, עוזב בעת הזו את ארמונו, ויוצא אל שדה פתוח וגדול, ובלי פרוצדורה מסובכת של קבלת אישורים, מאפשר לכל מי שחפץ ומכיר במלכותו, לבוא אליו, והוא יקבל את כל הבאים בסבר פנים יפות ושוחקות, ובעיניים טובות ומאירות..

יהי רצון שכבר בחודש הזה, יקבל מלך העולם את פנינו, בַּהַקְהֵל גדול – בירושלים, בבית מקדשנו!

הדלקת נרות: 6:56 שבת שלום וחודש טוב ומבורך
צאת שבת: 8:05 דוד טל