מבט לשבת וישב חומש בראשית

בס"ד
מבט לשבת וישב חומש בראשית
מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש

לעלות – לא רק על שולחנות
מסופר על המשפטן פרופסור אבנר-חי שאקי, שכיהן בעבר כסגן שר החינוך, וכשר-הדתות, זכה להיפגש פעמים מספר עם הרבי. במהלך תפקידיו הפוליטיים, ידע גם ימים לא קלים, ובגין כך, נאלץ אף לפרוש, לתקופה מסויימת, מפעילותו הציבורית.
בפגישה אישית, הנקראת "יחידוּת", שפך פרופ' שאקי את לבו בפני הרבי. תגובת הרבי היתה תמוהה. הוא ביקשו לקום ולקפוץ על שולחנו האישי שעמד בחדר. פרופ' שאקי היה מופתע ולא הרהיב למלא את הבקשה, אך הרבי דחק בו. בלית ברירה ודֵי במבוכה, הכין פרופ' שאקי את עצמו לתרגיל האקרובאטי התמוה הזה, ותוך שאָָמַד את גובה השולחן, צעד לאחור, התכופף, והכין עצמו לקפיצה. הרבי עצר בעדו ושאלוֹ: "מדוע אתה צועד אחורה, הרי עליך לקפוץ קדימה לכיוון השולחן "? פרופ' שאקי, התבלבל לרגע, ומיד ענה: "כדי לזנק קדימה אני חייב לפסוע אחורה ואפילו לרדת קצת, כדי לעלות ולקחת תנופה"! חייך הרבי ואמר שאת זה כל ספורטאי יודע. "עכשיו אתה נמצא בשלב של "צעד
-אחורה", אבל בקרוב מאד תזנק ותהיה שר בישראל – וכך היה !

לכל אחד מאתנו קורה משבר כלשהו, ירידה ודברים לא נעימים בהיבט הפיזי והרוחני. חיי האדם, מטבעם, אינם מתנהלים במסלול אחיד וישר תמיד. לעתים יש מהמורות בדרך, מכשולים, עליות ומורדות. אפקט-הנדנדה, פעם למעלה ולפעמים למטה, מוכר כמעט לכל אחד. "הדאון" הזה די מדכדך. לא תמיד ביכולתנו לתפוס על מה ולמה "פיספסנו" את האוטובוס האחרון, איך נתקענו כמעט בלי גרוש בכיס, איך ירדנו לפתע בהכנסות למרות שעבדנו בחריצות כמו שני חמורים… בסיטואציות כאלה ודומות, חשוב לזכור ולהפנים שיש יד-מכוונת מלמעלה, וכל "התקיעות" הללו – כ ו ל ן לטובה, כי "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" = כל מה שעושה הבורא, לטוב הוא עושה. להאמין שקיבלנו שיעור-הכרחי וחשוב לעשות "בדק-בית" ולבצע מקצה-שיפורים, והמצב המבאס הנראה כ"צעד-אחורה" הוא זה שמעניק לנו את ההזדמנות לזנק ולעלות גבוה יותר – ולא רק על שולחנות…
על פי הקבלה והחסידות הירידה היא תהליך טבעי, כחלק מעליה משלב אחד אל שלב גבוה יותר. "הצעד לאחור" הוא בעצם ארגז-כלים שתפקידו לעורר מוטיבציה לפעול נכון, ולהעיז לזנק באופן שקול יותר, ובתנופה קדימה! יוצא מכך, שהירידה מזמנת אתגר חדש לעליה. כל אחד בתחומו, וכל אחד על-פי כישוריו האישיים. נחוץ רק לשנס את כוחות-הרוח, את האמונה והבטחון בבורא – ולזנק! לדעת, שגם המָטָה – הוא מלמעלה, מהבורא ! כך הופך השֶפֶל – לשגשוג, ההפסד – לרווח, החיסרון – ליתרון, והשֶבֶר – למשביר…"יוסף הוא המשביר",שר האוצר והכלכלה במצרים.

זהו סיפורו של יוסף הצדיק שהורד מצריימה, ותכלית ירידתו לבור היתה לשם העליה שבאה אחריה. מהפסוק "ויוסף הורד מצרימה", נוכחים ביד-ההשגחה העליונה. הורד כפשוטו ממעמד איש-חופשי למעמד עבד ואפילו אסיר. מפרשים חז"ל, ש "הורד", לשון רדיה, שליטה וכוח. שנעשה יוסף שליט על מצרים והיה משנה למלך – כמלך! וכן פירשו, אל תיקרא הורד, אלא הוריד. שבירידתו הוריד את איצטגניני פרעה מגדולתם, בפתרו חלומות שהם לא השכילו למרות חוכמתם לפתור. וכן "הוריד"כביכול את השכינה אתו, ככתוב: "ויהי ה' את יוסף", הוריד כדי להאיר את חושך-מצרים שהיתה שרויה במ"ט שערי טומאה. ומאוחר יותר, אותו האור שהורד למצרים, שפך מאורו במכת החושך,על היהודים בכל מושבותם. כל הפירושים קשורים לעניין הירידה של יוסף, מצב הנראה נואש, קשה וירוד כל כך, נהפך למעליותא, ליוסף, לבני-משפחתו, ולכל עמו. אחרי החושך בא האור…

זהו גם סיפור החנוכה, שמסמל את היכולות ותעצומות הנפש לעמוד מול הקושי – ולנצח ! לדעת שאצל יהודי לא קיים מצב של ירידה. אין "הפסקת חשמל" כי יש לנו גנרטור פנימי, העובד בסוללות מיוחדות, שאינן כלות לעולם, סוללות של אמונה ובטחון בבורא. סוללות הסוללות את הדרך הנכונה, ומדליקות את הנשמה, לרצות ולהשתוקק להתחבר עוד ועוד אל האור…
כל אחד עם האור שלו, מגרש את החושך, ויחד – אנחנו אור ענק, מרהיב ואיתן !
הבה נרימה נס ואבוקה – יחד פה נשירה את בוא הגאולה!

הדלקת נרות: 4:03 צאת שבת: 5:14 שבת שלום ומבורך
וחנוכה מאיר ושמח
דוד טל

סגור לתגובות.