מבט לשבת ויקהל שבת "שקלים" חומש שמות

בס"ד
מבט לשבת ויקהל שבת "שקלים" חומש שמות
מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש
הנשים הטוות – הטובות
יש להניח שמצויים הורים כמוני, ששמעו מפי המורה , שיש ליוצא-חלציהם, ברוך השם, פוטנציאל גדול וכשרונות רבים. הקביעה הזו, מעוררת תחושה מרוממת ומסיבה נחת-רוח עילאית. ככה זה, עד לאותו הרגע, שהמורה המסור לוקח לפתע נשימה, וממשיך : "אבל"… זה "אבל" ,שמצניח אותי חיש מהר מהעננים. המורה ממשיך ומתאר ברגישות מירבית, תמונת מצב. "הוא, יוצא-חלצי, ברוך- הכשרונות, אינו ממצה את הפוטנציאל שלו. הוא יכול היה להיות הרבה יותר טוב, ולהגיע לרמות הרבה יותר גבוהות – אם רק היה מוכן להשקיע יותר "!
זה הזמן, לקבל החלטות ברצינות. החלטות חינוכיות בָּרות-ביצוע, כדי למצות את הפוטנציאל הגבוה של הבן, ולעורר "בתכשיט" מוטיבציה ונכונות לעבודה כפשוטה. כישרונותיו הגנוזים, אם לא ייצאו לאור – לא יובילו אותו אל הארץ המובטחת…

ממחשבה – למעשה! הפתרון, "מכון –כושר" ביתי! תירגול ופיתוח שרירי-המוח, פעילות פיזיותראפיסטית ואימון מוטורי הדרגתי באצבעות-היד, להרגילן לאחוז לאורך זמן, בעט או בעיפרון, בלי שיקבלו התכווצות שרירים. להתחיל בתרגילי-עיניים לחיזוק הראיה ולשיפור הקריאה. להמשיך בתרגילי זכרון של שינון וחזרה על החומר הנלמד. והעיקר – להתמיד, ולהיות שותף תומך, מחזק, מתגמל ומעודד, כדי להגיע לקו-הגמר שאף פעם לא נגמר.. למיצוי מכסימאלי להגשמת הפוטנציאל.

איך אפשר שלא להתפעל מהנבחרת שלנו, ראשונה בליגה, קבוצה ענקית בעלת פוטנציאל גבוה, עתירת-כישורים וכשרונות. קבוצה שמפגינה מומחיות, כוח-יצירה, יכולת אירגון וביצוע, חריצות,דבקות, איכפיות ומסירות תמידית – מוטיבציה לעילא! הנבחרת של נשות ישראל !
מטבען, הן לא תופסות כותרות. כל אחת באופן ההולם אותה, שומרת על כבודה, כבת-מלך – פנימה. עיסוקיה רבים, והעיקר בהם – טיפוח ודאגה לממלכתה-ביתה, ובראש וראשונה, לבני-ביתה – אשת-חיל!
בפרשתנו נכתב אודותיה. חלוצה, תופסת יוזמה, מוותרת על תכשיטיה היקרים למען המשכן, כדי להגדיל ערכי-חינוך, ולהחדיר קדושה בעם-ישראל. היא פועלת לתועלת הכלל,מתייגעת יוזמת גם מבלי שהתבקשה, וטווה יריעות למשכן, ופועלת בתחכום ובמלוא הטורבו, בחוכמת-לב ובאומנות- יתרה – כדי להבטיח את שלומם והמשך קיומם הפיזי והרוחני של כל צאצאיה – של כל עם ישראל, לאורך כל הדורות. התכונה הזאת – בדמה! ב- D.N.A שלה !

נשות ישראל לא השתתפו במעשה-העגל. הן לא לקחו חלק בחינגא-הפרועה. הן ניסו להניא את בעליהן ולעכב בעדם מהמעשה הנפשע. לעומת זאת, בבניין המשכן,בהשראת-השכינה, בהחדרת הקדושה, הן אצו-רצו הרבה יותר מהר מהגברים, נחפזו להגיע לפניהם כדי לתרום למערכת החינוך של עם ישראל, חינוך לאמונה, ליראה, ולאהבת הבורא – להשראת שכינתו במשכן – ובתוכם. הן התחילו והן נתנו את הטון!

הצרפתים אומרים: CHERCHEZ LA FEMME "חפש את האישה". מאחורי כל עניין עומדת אשה. אנחנו לא צריכים לחפש! התורה שלנו, תורת-ישראל, מכירה בערכן, יודעת את כוחן, וקושרת להן כתרים. מגיע להן! נשות-ישראל, הן עיקר-הבית, עקרת-הבית, הן הבסיס החזק והיציב לאחדות בני-הבית, לאחדות כלל המשפחה, "הקהל", ולהכוונתם לנתינה משמעותית וערכית שיש בה תרומה לתא-המשפחתי ולכלל ישראל. הן הבסיס המוצק לאחדות בני-הבית, ל – "הקהֵל"! בכוחן לעודד לנתינה משמעותית, בעלת-ערך, התורמת לתא-המשפחתי ולכלל-ישראל. הן תחלקנה תופים, חלילים ומצלתיים לכל העולים לירושלים לבית-מקדשנו, במהרה בימינו בעז"ה , אמן !

הדלקת נרות: 5:09 שבת שלום ומבורך
צאת שבת: 6:18 דוד טל

סגור לתגובות.