פרשת השבוע "משפטים" שמות כא' – כד'

פרשת השבוע "משפטים" שמות כא' – כד'
מעובד על פי שיחות הרבי מליובאוויטש

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". " ואלה…", הפרשה פותחת, במבנה לשוני מיוחד. וו' החיבור. מקשרת למה שנאמר קודם לכן, בפרשת "יתרו" במעמד הר-סיני. רש"י מפרש, ואלה המשפטים, בהמשך למשפטים שנאמרו קודם, בהמשך לעשרת הדברות באים גם אלה… מכאן, שכל המצוות, אלה וגם אלה , נאמרו למשה רבנו, ברציפות אחת.

עניינים בפרשה :
הפרשה, רובה ככולה עוסקת בחוקי המשפט העברי. בעניינים הנוגעים בחיי היום-יום : דיני ממונות. נזקי גוף ונזקי רכוש, גניבות. אזהרות והוראות על דרכי-צדק וכו'. וכן נוגעת בעניינים רוחניים של כיבוד ה' וקידוש שמו. וחגים ומועדים.

עניין בהרחבה בפנימיות התורה :
כאשר קוראים בפרשה, יש תחושה לרגע של "צניחה חופשית",של "גלישה" מגבוה- גבוה..לנמוך כל כך.
ממעמד הר-סיני שרק לפני פרשה אחת עמדנו נכחו אחוזי הוד, שומעים את קול ה', רועדים בהתרגשות גדולה וקוראים כאיש אחד ובלב אחד "נעשה ונשמע" ! ולפתע, בפרשה הנוכחית, אנחנו צונחים לאפרוריות החיים ולשיגרה המוכרת והשכיחה. "מי לקח ממני משהו" "למי אני חייב משהו". "ממי או ממה עלי להיזהר", "על מה ועל מי עלי להקפיד לשמור".. נו, ! על עניינים כל כך פשוטים התורה שלנו מתעכבת ? ועוד אחרי המעמד שהרטיט עולם ומלואו ? מה הקשר ? למקרא הדברים היבשים והפשוטים כל כך, שכל חברה מתוקנת יכולה להבין, ולקבוע חוקים ברורים כדוגמתם, זה מה שמגישה לנו התורה אחרי מעמד הר- סיני ,? אנחנו בתמיהה גדולה ?!!
כדי להשיב על כך, עלינו לחזור לאותה האות המחברת שבתחילת הפרשה. ל- וו' החיבור. מסתבר שיש לה תפקיד משמעותי והסבר רוחני גבוה להבדל שנראה,לכאורה, תהומי בין שתי הפרשות.

וו' החיבור מלמדת אותנו על החיבור בין "שני העולמות" בהם אנחנו חיים.מחד, עולם חיי הרוח המרוממים והנעלים, המחיים את הנפש. ומאידך,עולם חיי השיגרה והחולין הגשמיים, הדאגה לצורכי הגוף והרכוש, היחסים השכיחים בין איש לשכנו ובין איש לאשתו.. עניינים פשוטים על שן שנחבלת, ועל רגל שנתקעת בבור שהשכן חפר לא בכוונה..
באה התורה ומלמדת אותנו. עשרת הדברות ניתנו בסיני , גם אלה, המצוות הפשוטות והמובנות לכל, ניתנו בסיני מפי ה'. כל ההוויה בחיי היהודי , ביום-יום השיגרתי הרגיל , ברוטינה הנדושה הרווחת, בפעילות האפרורית של עמל היום, גם כאן ניתנו מצוות, וחייבת להיות משמעת פנימית והנהגה מוסרית עליונה , למלא ולקיים אותן, באותה התייחסות מחייבת ובאותו חיל ורעדה, כפי שהיה במעמד קבלת "עשרת הדברות". גם אם איננו מבינים את החוקים האלה על פי שכל אנושי. גם אם אין הסבר משכנע והגיוני, כגון: איסור אכילת בשר וחלב. איסור לבישת שעטנז.(צמר ופישתן יחד) וכו'. באה וו' החיבור ומדגישה לנו שיש כאן רעיון משותף. המקור של כ ל המצוות הוא א ח ד ! ועלינו לקיימן באותה קדושה מרוממת וללא סייג. כנאמר : הווי זהיר במצווה קלה כבחמורה.

הרבי כותב: "קיימים שני סוגי חוקים: א) חוק שיוצר חיים. ב) חוק שנוצר מהחיים.
חוקי אנוש נוצרו מתוך החיים, לכן הם שונים בכל מדינה, לפי תנאי המדינה.
תורת ה', היא החוק האלוקי שיוצר חיים. תורת ה' היא תורת אמת. התורה היא בכל מקום ובכל זמן זהה. התורה היא נצחית "!

שבת שלום ומבורך
וחודש טוב שמח ומשמח (אדר, בפתח..)

סגור לתגובות.