פרשת השבוע "כי תשא"

בס"ד
פרשת השבוע "כי תשא" שמות ל'-לד'
מעובד על פי שיחות הרבי מליובאוויטש

עניינים בפרשה.
התורה פותחת בציווי לספור את בני ישראל. מפקד אוכלוסין.
על פי התורה הפוקדים אינם עוברים מבית לבית. אין חובה למלא שאלונים. להציג תעודות זיהוי ולהוסיף פרטים אישיים…הספירה פשוטה בתכלית .
כל יהודי, מבן 20 שנה ומעלה, נותן "מחצית השקל". רק חצי, ותו לא ! חצי-שקל,מצוי בכל כיס.. גם אצל העני והאביון, ופי מיליון אצל העשיר..כולם שווים אצל הבורא.

סופרים את המחצית ומגיעים לשלם !
מדוע רק חצי שקל? נוח יותר, בהיבטים מתמטיים וטכניים לספור שקלים בודדים.
אנחנו זוקפים גבות ותוהים על אופן הציווי. מה עניין החצי ? התמיהה גוברת יותר כאשר מתברר שהנתינה המזערית הזו מהווה כופר נפש על מעשה קשה שאירע בעמנו, מעשה המלווה אותנו בתחושת בושה ואי-נוחות. חטא העגל. כתוצאה מהמחדל האמוני-לאומי הזה, שבירת הלוחות..תחושה של ירידה תהומית… אז מה ? מעט פרוטות יש בהן לשמש "כופר נפש" ??

הרבי מליובאוויטש אומר שיהודי הוא רק מחצית. חצי מציאות. אין לנו קיום עצמאי. ללא הקב"ה אנחנו חצויים וחלוקים בפירוד. החיבור עם הבורא יוצר את השלם ואת ההכרה: אנחנו לא לבד ! אנחנו באחדות אתו יתברך.
והוא הדין בקשרים בינינו. בין איש לרעהו. בין יהודי ליהודי. חטא העגל גרם לפירוד בין בני-ישראל לבין הקב"ה. התיקון : ההבנה והחיבור התמידי עם ה'. הידיעה בכוח ה' הממלא עולם ומלואו.

הכח המניע.
"ונתנו". הנתינה היא הכוח המניע של כל אחד ואחד מאתנו. לא אלמן ישראל.
"ונתנו" , האותיות נקראות קדימה ואחורה ואינן משנות משמעות. ה כ ל חוזר ובגדול… הנתינה היא ערבון וההבטחה לקבלה .
כל פעולה נבחנת בסופה, במבחן התוצאה. ההשתתפות בנתינה, היכולת להתחבר למצוקת הזולת. הרצון לעזור ולעודד, כאשר הם נעשים מתוך חמימות ואיכפתיות, ומתוך קבלת עול כפשוטה, כי כך ציווה ה', הם הם פועלים את פעולתם ומכפרים על השטויות – "החטאים" הקטנים או הגדולים, שלעיתים, לא בזדון, אנחנו מועדים בהם..

אחדות ישראל ואהבת ישראל. הושטת יד לנזקק. סיוע בכל החזיתות, תוך התקשרות לבורא, זו הבבואה הפנימית האמיתית של כולנו. זהו ייחודו של העם היהודי !

שבת שלום ומבורך

כניסת שבת: 17:12
יציאת שבת: 18:20

סגור לתגובות.