פרשת השבוע "ויקרא"

בס"ד

פרשת השבוע "ויקרא"
על פי שיחות הרבי מליובאוויטש

השבת נברך כולנו זה את זה: "שבת שלום ומבורך, וחודש טוב ממש"!
השבת פותחת את חודש ניסן המציין את החירות הלאומית שלנו. את האביב והצמיחה ואת הניסים המופלאים שה' עשה עמנו, וכמובן,גם את בולמוס"הניקיונות" ( המשפיעים לטובה על הפנימיות… ).

אנו מתחילים לקרוא בחומש השלישי, בספר "ויקרא" הקרוי בשמות נוספים: ספר הקורבנות,וספר תורת הכוהנים. רובו ככולו עוסק בעבודת הכוהנים ובקורבנות שהוקרבו על המזבח במשכן ובבית המקדש.

באופן טבעי, גם ללא מעורבותה של "אגודת צער בעלי-חיים", עבודת הקורבנות מעוררת בנו דחיה מסויימת. נראית כלקוחה מעולם רחוק שאינו הולם את הדימוי היפה שלנו. מה לנו ולקורבנות ??
על המנגל, תוך ליקוק אצבעות, כן !? אבל קורבנות…? מה לנו ולזאת ?

קרב, במשמעויות מנוגדות.
ברי לנו שהתורה הנקראת "תורת חיים" אינה מטעה ואינה טועה בדבריה הנצחיים. מה שכתוב בה נכון לכל זמן ומקום., גם להיום הזה ממש. אז מדוע נדרשים אנו גם כיום על הבאת קורבנות, כאשר עדיין אין בית-מקדש ואין כוהנים העובדים בו?
קרבן, שורשו הלשוני כידוע , בנוי מאותיות ק.ר.ב. המילים העולות משורש זה יש בהן משמעויות מנוגדות. מחד: קרב, במשמעות המלחמתית ההרסנית .מאידך, קרב במשמעות משמחת של קירבה והתקרבות משפחתית, חברית וידידותית..

אז מה הקשר? ומה הפשר?
נתרומם מעט מעל פני-השטח ונחפש משמעות פנימית יותר בדברים הכתובים. ניווכח שהמסר של הבאת הקורבנות תקף גם "לעידן החדש" בו אנו חיים. אנו מצווים, כל אחד ואחת מאתנו על העבודה האישית של קרבות וגם של קירובים חדשים לבקרים, כמו ב"קורבן התמיד" שהועלה בבית המקדש כל יום בבוקר ובערב .

מחד, לצאת, פנים אל פנים לדו-לקרב נועז, תוך הפעלת כוחות הארטילריה המסווגים ביותר שלנו, נגד האוייב המצוי בכל אחד מאתנו, המנסה באופן תדיר להכשיל אותנו בשטויות שלו. ומאידך, ובד-בבד, לגייס אותו לטובתנו, ולקרבו אלינו בקירבה ידידותית גדולה.להפכו מאוייב לאוהב. זאת המנחה והזבח שלנו אשר ביכולתנו להקריב "בריח ניחוח" מיוחד לבורא עולם ולעולם כולו, כליום תמיד. זוהי רוח-ההקרבה והנכונות שלנו להקריב לעיתים מעצמנו למען הזולת, למען ערכים המקודשים לנו ולעמנו. בתפילה למען הכלל. בעזרה לזולת . בעשיית טוב. זאת עבודת הקורבנות שלנו היום.

חודש ניסן מעלה על נס את רוח ההקרבה היהודית המיוחדת, ואת השאיפה להתעלות ולהתקרב איש אל רעהו תוך יישום בפועל "ואהבת לרעך כמוך".הנהגה גנטית הקיימת אצל כל יהודי, המוטבעת בחותמו של ה'. אחים אנחנו. אב אחד לכולנו.

יהי רצון שנזכה לצאת מן המיצרים של עצמנו, ונקריב קורבנות תודה ל ה', מתוך קירבה איש אל רעהו, ונאכל בהנאה גדולה מן הזבחים ומן הפסחים,בבית המקדש השלישי והנצחי, ונרגיש חירות אמיתית בגשמיות וברוחניות מבחינה אישית ומבחינה לאומית כללית.
אמן ! כן יהי רצון !
שבת שלום ומבורך
וחודש טוב ומיטיב לכולנו
כניסת שבת: 17:25

סגור לתגובות.