פרשת "שלח", חומש במדבר יג'-טו'

בס"ד

"המוסד" הישראלי הידוע, תחילתו אולי בפרשת "שלח", חומש במדבר יג'-טו' מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש.

שרותי הביון בישראל שאבו אולי השראה מפרשת הריגול הראשונה המפורסמת של ישראל.
פרשתנו, "שלח לך" מוכרת דווקא בשמה הפופולרי: "פרשת המרגלים". אך ראה זה פלא, בכל הפרשה לא נזכר אף פעם השורש ר.ג.ל. אין ריגול, ולא מרגלים, ואפילו לא הרגלים…

בכל זאת, 12 נשיאים בישראל המייצגים את כל השבטים, נשלחו ע"י משה רבנו למשימה לאומית מודיענית, לאסוף מידע רלוונטי מוגדר,לקראת הכניסה לארץ. הנשיאים יצאו לפעולה כתיירים ככתוב: "וישלח אותם משה לתור את ארץ כנען",ככיסוי לפעולה המודיעינית החשובה. הם "חרשו" את הארץ
באין מפריע במשך 40 יום, תוך תיעוד ולקיחת ממצאים חשובים: אשכול ענבים ענק,שנאלצו לשאת במוט על כתפיהם,להדגשת מעלת הארץ הטובה :"ארץ זבת חלב ודבש",כך דיווחו בסיום שליחותם. אך "אליה וקוץ בה", 10 מהמרגלים הנכבדים נכשלו בעניין עקרוני חשוב במיוחד, אשר כל מוסד מודיעני רציני היה רואה זאת בחומרה.
הם סטו מדיווח ענייני, וערבו שיקולים אישיים ועמדה אישית, תוך חריגה מסמכותם, בהביעם מסקנות שלא התבקשו כלל להביע: "לא נוכל לעלות..העם… חזק ממנו". ענקים ונפילים בארץ, אנו כחגבים גם בעינינו וגם בעיניהם.
עמדה זו גרמה מורך- לב בעם ישראל, ככתוב: "ויבכו העם בלילה ההוא..ויאמרו..לו-מתנו בארץ מצרים..ניתנה ראש ונשובה מצריימה"! כמעט אנרכיה ומרידה רבתי.

אפשר בקלות למצוא בפרשה הקבלה לעניינים שונים בחיינו. החל מדברים פרוזאים ביום-יום השוטף כשאנו משוחחים בעניין מסויים מוגדר, ולפתע "גולשים" לדברים אישיים שאין בהם תועלת, העלולים להסב נזק. כפי שכתוב בפרשה: "ויוציאו דיבה".
גם אם נסתכל "בעין-ימנית" על עשרת המרגלים אשר על פי החסידות,כל כוונתם היתה להשאר במדבר ללא דאגות פרנסה: אוכל,מן – משמים. מים, מבארה של מרים. צל, מענני-הכבוד. רק לשבת וללמוד תורה ולחוות ניסים. בכל זאת,עם כל "הפירגון", אל לנו להתעלם מכך ששאיפות רוחניות נעלות אלה, "טירפדו" את התוכנית האלוקית של צו- השעה,שיש להכנס לארץ ולהתחיל לעבוד בה. "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה" !

חז"ל אומרים שאין לסמוך על הנס ! על האדם לפעול על פי גדרי הטבע שקבע הבורא. לתת קרדיט ליכולות שהעניק לנו ה' במטרה שניישמם באופן הנכון, בכל התחומים הגשמיים והרוחניים הנדרשים לקיומנו. לא להראות בעיני עצמנו כחגבים,ככתוב בפרשה, בהתבטלות פסולה ושאננות שגויה של "סומכים רק על הנס", אלא לשמור על חוט שידרה אישי ולאומי שיש בו להעלות את כולנו , כפרט וככלל , ככתוב: "עלה נעלה..כי יכול נוכל"!

שבת שלום ומבורך
ד.טל

סגור לתגובות.