"חוקת". חומש במדבר יט'-כא'

בס"ד
פרשת השבוע: "חוקת". חומש במדבר יט'-כא'
מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש.

אי-ידיעת החוק אינה תירוץ להתחמקות ממנו..

בפקולטה למשפטים כל סטודנט "ירוק" לומד, שאי ידיעת החוק אינה תירוץ לא לקיימו.
בפרשתנו אנחנו נפגשים עם חוק מוזר, שאין דומה לו בכל התורה כולה, חוק המסמל את כלל חוקת התורה. "מצוות פרה אדומה".
נכון להיום "המוח- היהודי", שיש לו מהלכים בעולם כולו, לא הצליח להבין אפס קצהו של חוק זה הנראה משונה מכל כיוון, וחסר הגיון לחלוטין.
אפילו שלמה המלך, החכם באדם, נאלץ להודות בריש גלי: "אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני", לא השכיל להבין דבר וחצי דבר מהמצווה "ההזויה" הזו.
וכי איזה הגיון רציונאלי יש בלקחת פרה, אדומה דווקא, לשרוף אותה, ובאפר שלה בתוספת מים, להזות על יהודי המבקש להיטהר?
עד כאן, למרות אי-הנוחות העולה בנו, עוד אפשר להסתדר עם מטלה מוזרה זו. העיקר להיות טהורים !
אבל מסתבר, שיש פרק ב' למצווה תמוהה זו. אותו אפר שמטהר את החוטא – מטמא את הטהור הנוגע בו. "הפוך על הפוך" !
אתה מבין את זה ברוך ?! גם אנחנו לא ! לאלוקים הפתרונים !

בתרי"ג מצוות התורה כלולות מצוות המובנות לנו ועל כן קל יותר לקיימן. אך ישנן גם מצוות שלא מובנות, כגון איסור "שעטנז" לבישת צמר ופישתן יחד, או איסור אכילת בשר וחלב יחד,ועוד..שהן מצוות בקטגוריה של "חוקים" אשר גם אותן אנו מצווים לקיים מבלי לערער, כי כך ציווה הבורא! אלה מצוות החקוקות ומאוחדות כביכול באבן ללא יכולת הפרדה, סמל לרצון ה' אשר חוכמתו ותורתו מאוחדות ונעלות מגבולות כל הגיון אנושי.

למרות ההסברים הנ"ל, איזה אדם טהור ושפוי ירצה להתעסק ב"מצוות פרה", כאשר ברי לו שבד- בבד עם היטהרו את הניצב מולו, הריהו מטמא בכך את עצמו ?
אכן, יש! דווקא בקיום מצווה תמוהה זו מתגלה מסירות-נפש גדולה, המוציאה לאור את הכוח-העוצמתי הקיים בכל יהודי. כדי לעזור לחבר ולהעלות אותו על דרך המלך, מוכן הטהור ונקי-הכפיים לעמול קשה, ואפילו להיטמא, רק כדי להציל את הזולת !

אולי לשם כך בלבד "בישל" לנו הבורא את המצווה הזו המשוללת כל הגיון, כדי להיווכח באמת הזו המוכרת לנו לאורך כל ההיסטוריה, שיהודי בין שהוא מבין, ובין שאינו מבין, מוכן למלא את רצון ה' ולקיים ללא עוררין את כל חוקותיו ומצוותיו, בעיקר כאשר מדובר בהצלת יהודי אחר.

א-ו-ל-י ?! אנחנו כתמיד נמשיך לקיים את מצוות התורה ב- "נעשה – ונשמע" !

שבת שלום ומבורך.
ד.טל

סגור לתגובות.