מבט לשבת : "כי תבוא" חומש דברים , כו'-כט'

בס"ד
מבט לשבת : "כי תבוא" חומש דברים , כו'-כט'
מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש

בפתח פרשתנו הציווי להביא ביכורים. משהו שמזכיר לכולנו את הטקס עם הטנא היפה ובו פירות ארצנו, את תהלוכת הילדים השרים: "פרי גני הנה הבאתי מלוא הטנא סל פאר "..

. מצוות ביכורים באה לבטא מסר שהתורה מבקשת להעביר לנו: ערך הכרת התודה !
תודה לבורא עולם שנתן לנו את הזכות לשבת בארץ ולהנות מפירותיה המשובחים. תודה על כל הטוב שקיבלנו ואנו מקבלים מידו הפתוחה..( לפעמים, ביום-יום הרוטיני, אנו שוכחים להגיד "תודה" ונהנים מדברים הנראים לנו "טבעיים" ומובנים מאליהם…).

המצווה פותחת במילים: "כי תבוא" – בלשון יחיד, ולא "כי תבואו" בלשון רבים. מכאן שהיא נוגעת לכל אחד מאתנו.
המובן של "תבוא" – הוא בבחינת "תיכנס" למקום כלשהו .
אז כאשר אנחנו משרבבים את ראשנו לבית, נכנסנו או לא ? וכשאנו "יושבים על הגדר" ומצליחים להשחיל את רגלינו פנימה – באנו, או לא?

על פי התורה ההגדרה של "תבוא" היא ברורה. אין כאן מצב של "רגל פה רגל שם".. (שאולי מתקבל יפה בשלאגר המושר). "תבוא" זה מצב בו הגוף כולו, ולא חלק ממנו – בא.
כך היא מצוות הבאת ביכורים אשר חלה על עם ישראל כולו, לאחר בואם והתיישבותם של כל השבטים בארץ על פי נחלתם תוך שלמות ואחדות.

בפנימיות התורה – על פי החסידות, ל- "כי תבוא" ישנה משמעות הנוגעת לכל אחד מאתנו. כאשר אנחנו מחליטים לבוא-להכנס לעניין מסויים הקשור למעשים של קדושה, חשוב שהכניסה תהיה שלימה, עם כל הגוף והנפש .לא די להסתפק בהצהרות יפות כגון : "אני מאמין בלב" ! ( הן כולנו מאמינים בני-מאמינים..). אלא יש חשיבות לחבר את הלב עם כל הגוף ולקיים כל מצווה שלקחנו על עצמנו – בשלימות ובשמחה.

זו ההכנה הנכונה לגאולה האמיתית והשלימה אשר לא תפסח על שום יהודי באשר הוא, ותכלול את כ-ו-ל-ם ! אף אחד לא ישאר בחוץ ! ככתוב בהפטרת השבוע: "ועמך כולם צדיקים, לעולם יירשו ארץ, נצר מטעי מעשה ידי להתפאר"(ישעיהו ס')

כתיבה וחתימה טובה
הדלקת נרות: 18:26 שבת שלום ומבורך
יציאת שבת: 19:36 ד.טל

סגור לתגובות.