מבט לסוכות ושמחת-תורה

בס"ד
מבט לסוכות ושמחת-תורה.

שמחה מאחדת
"ושמחת בחגך והיית אך שמח", זו המצווה הנדרשת מאתנו – כפי שכתוב בתורה.
איך ניתן לתבוע מאדם לשמוח? הן כל אחד ואמתחת טרדותיו : חשבון הבנק. בעיות פרנסה. חינוך הילדים.תקשורת בינ-אישית בבית,בעבודה בחברה. חדשות מדאיגות, וגם החור שבאוזון.. כל זה ועוד…יוצרים אי-שקט סמוי.. אז איך בכל אלה,אפשר לצוות על השמחה?

לאחר "הימים הנוראים", ימי-הדין, שבהם קיבלנו החלטות לשפר ולהשתפר תוך נחישות רוחנית – אנחנו יכולים לשמוח באמת בחג שכולו שמחה, גם בהיבט הרוחני וגם בהיבט החומרי.
סוכות – שמחת בית השואבה – חג –האסיף – חג מתן-תורה.. הכל חובר יחד ומרומם את הגוף והנפש. אשרינו מה טוב חלקנו.
מצוות החג "לישב בסוכה". זו מצווה המקיפה את האדם כולו. את כל אחד מהאושפיזין – המבקרים ומכבדים את הסוכה בבואם לישב בה. מצווה המדגישה את אחדות ישראל למקטון ועד גדול.
גם תכונתם של ארבעת המינים מסמלת אחדות. רק כאשר הם מאוגדים יחד – מתקיימת מצווה אחת הכוללת את כולם, את: האתרוג, הלולב ההדס והערבה.
למרות השוני הבולט בתכונותיהם – קיום המצווה נעוץ לאקט התחברותם זה לזה.
מקביל ליכולת ההתחברות הקיימת בנו, על כל זרמים והמעמדות.
זו מצווה מאתגרת של התגברות על המפריד והמפלג – להביא לאחדות מנצחת ומעוררת גאווה על היותנו עם אחד.
הרבי מליובאווויטש אומר שההתעוררות שבשמחת תורה היא כמו ההתעוררות שבראש השנה. זמן סגולי של התעוררות הגוף והנפש ב"ריכוז כוחות" עילאי.
בראש השנה הערנות נובעת מהמאזן האישי המחייב להערכות טובה ומשופרת יותר. בשמחת תורה ההתעוררות מוצאת ביטוי תודה על היותנו עם אחד עם תורה אחת אשר ה' אחד בחר בנו. זו שמחה שחובקת את כולנו כל שכבות העם, הרוקדים ומפזזים עם ספרי התורה, בשמחה כמעט בלתי נשלטת וללא כל הסבר ראציונאלי. שמחה מאחדת שממנה רק ניתן לשאוב דליי-שמחות לכל ימות השנה.

הקפות שניות: במוצאי שמחת תורה יום שני כ"ב תשרי, (8/10).
ברחבת בית הכנסת בתמרת. בשעה 7 בערב

בברכת שנה טובה וחג שמח
ד.טל

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, מאת noga. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.