מבט לשבת: "קֹרח . חומש במדבר טז'-יח'

בס"ד
friday2 105x105 מבט לשבת: קֹרח  . חומש במדבר טז יח
מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש

אחדות – לא אחידות
מחלוקת קורח ועדתו נחרתה בתודעה כסמל למחלוקת שאינה לשם שמיים,שראוי ששומר
נפשו ירחק ממנה. שמו של אבי המחלוקת הזו, קורח, מרמז על מהותו, ועל מהותה של
המחלוקת: קרחת בראש היא איזור ריק משיער, וקרחת יער היא איזור ריק מעצים, וכך
המחלוקת יוצרת מצב של פירוד, של ריק ובדוד. וכן בהיפוך אותיות: ר.ח.ק: המחלוקת
מרחיקה אנשים זה מזה, וזה מה שקורח עולל.
קורח מתואר במדרשים כעשיר מופלג, מולטי-מיליונר במושגים שלנו, איש שלא חסר דבר,
נכבד, בעל יכולת השפעה. נראה שזה מה שנתן לו את עזות הפנים לקרוא כנגד משה
ואהרון: "כל העדה קדושים" – הרי כולנו קיבלנו את התורה ושמענו את קול ה' בסיני-
"מדוע תתנשאו על קהל ה' " ?

כידוע, כשיש ממון, אפשר לשכנע ביתר קלות את ההמון. בתחכום רב הצליח קורח לצרף
אליו את האליטה הרוחנית של עם ישראל, 250 "אנשי-שם", ובאמצעותם לסחוף עוד רבים
למרד גלוי נגד משה רבנו, בנסיון לערער את מעמדו. קורח התעטף באצטלא של אדם הדואג
לכלל, נושא דגל המאבק לשיוויון טוטאלי בין בני-האדם, לאחידות מעמדית, ולמתן שיוויון
זכויות. אך האמת ניתנה להאמר, שלא הצד החברתי לאומי עמד בראש מעייניו. למעשה,
אומרים לנו חז"ל, קורח פשוט חשק ב"כסא", קרץ לו התפקיד הבכיר ביותר בעבודת הקודש,
הכהונה הגדולה, תפקיד שהועיד הבורא לאהרון.

עיון בפנימיות התורה (היא תורת החסידות), מאפשר לנו ללמוד מאישיותו של קורח גם את הפן
החיובי. השתוקקותו ורצונו העז לכהונה, בשורשה היא עניין חיובי. גם משה רבנו הבין ללבו
והשיב לו ככתוב במדרש: "גם אני רוצה להיות כהן גדול", לא משום מעלת השררה בתפקיד
החשוב הזה, אלא משום הקדושה הגלומה בו. רק כהן גדול רשאי להכנס ביום הכיפורים לקודש הקודשים. רק כהן גדול עומד תמיד לפני ה' לשרת בקודש. "גם אני רוצה"! אומר משה, אלא שיש רק כהן גדול אחד בלבד, הנבחר על פי צו הבורא.

שאיפות וחלומות המפעמים באדם, חיוביים הם מעיקרם. הם הכח המניע אותנו, כח שניתן
לנו ע"י הבורא. ה' נתן לכל אחד מאיתנו,כישורים ויכולות המייחדים אותנו, כדי שניישם אותם
באופן הכי טוב, והכי הולם בעולם. הדרך ליישם את שאיפותינו היא על ידי התמקדות בחיובי
ובייחודי שבנו, ולא על ידי פזילה לעבר הזולת, אשר קיבל מהבורא תפקיד שונה.

אחדות אמיתית נובעת ממיצוי כל מיגוון הכוחות והכישורים שיש בכל אדם בתפקידו המיוחד
ובתרומתו לכלל: הסנדלר, הרופא, הנגר, והנשיא.. כל אחד גדריו והגבלותיו שבהם הוא נבדל
מחבריו. זהו הבדל חיוני לקיומו של עולם הרמוני תקין שבו לכל פרט יש תפקיד מיוחד.

אחדות – יתרון! אחידות – חיסרון!
נעשה ונצליח ונזכה תוך אחדות ושיתוף לראות באורו של משיח!

הדלקת נרות: 7:16 צאת שבת: 8:30 שבת שלום ומבורך
ד.טל

סגור לתגובות.