פרשת "ואתחנן" חומש דברים ג'-ז'

בס"ד
מבט לשבת – פרשת "ואתחנן" חומש דברים ג'-ז'
מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש
יש מי ששומע
מלחמת יום הכיפורים בחזית הסורית. בטנק בפיקודו של סרן חגי עוד שלושה לוחמים.תוך כדי לחימה נפגע הטנק והחל להתלקח. האש החלה להתגבר בתוך הטנק, היה חשש רציני שתגיע לתחמושת. חגי מקבל החלטה, מוכרחים להציל את החיים. הוא פוקד על חייליו לנטוש את הטנק, לזנק החוצה, ולמצוא מסתור הרחק ממנו.לרוע המזל מתברר שידית הפתיחה של פתח המילוט התכופפה מפגיעת פגז האוייב, ואין יכולת לצאת. החיילים ניסו בכל דרך, אך ללא הועיל.כולם על סף ייאוש. האש בפנים התגברה, כל רגע עלולה התחמושת להתפוצץ. לפתע בקעה שאגה אדירה מגרונו של חגי:
"שמע ישראל ה' א-לו-ה-ינו ה' אחד "! באותה שניה,יריה נוספת מצד האוייב שורקת מעל הטנק, מעיפה את כיפת המפקד, פתח היציאה נפתח לפתע מאליו. החיילים וסרן חגי מזנקים החוצה הרחק מהטנק . כשהם במרחק של כ-50 מטר, נשמע פיצוץ עז – האש הגיעה לתחמושת.
סרן חגי נשם לרווחה. הצוות כולו ניצל !
בתיחקור, בשלב מאוחר יותר, נשאל סרן חגי ,מה לקיבוצניק ול "שמע ישראל" ? תשובתו הייתה : "למי רציתם שאקרא? למזכיר הקיבוץ, לשר הבטחון או לנשיא ארצות הברית – וכי מה הם היו יכולים לעזור ברגע גורלי כזה "?

זו היתה שאגה יהודית – "שמע" שמתדפק לפני כסא הכבוד, קול אמיתי הפורץ מפנימיות הנשמה היהודית. הקריאה הזו מהדהדת ותמשיך להדהד מסוף העולם ועד סופו, בכל המקומות ובכל הזמנים. ברגעי שמחה והתרוממות רוח גדולה- וברגעים של תחושת סוף ואובדן.
הקריאה הזו תמשיך ותלווה אותנו בכל מעגלי החיים ובכל מצב: אצל חיילים – לקראת הסתערות גורלית, ובקרב תלמידים – לקראת מבחן משמעותי, ואצל ספורטאים ברגע הנצחון !
זו גם הקריאה שליוותה את נשמות ישראל בכל הדורות בדרכם האחרונה …

את הקריאה הזו יד הזמן לא תטשטש לעולם, ולא תקהה אותה כמלוא הנימה. זו קריאת הלב היהודי. תעודת הזהות של כל אחד מאתנו – סימן ההיכר הלאומי. " שמע ישראל…" !
קריאת התחברות ! צעקה לישועה, וקריאת תקווה ! ה- כ- ל גלום בה. כדברי משורר תהילים: "צמאה לך נפשי – כמה לך בשרי".
כל אחד מישראל מעצם מהותו, מאמין בקב"ה בקשר נשמתי ,באמונה פשוטה שאיתה אנו נולדים.
בני ישראל הם "מאמינים בני מאמינים". אמונה זו אינה נובעת מתובנה שכלית, ואינה קשורה לסטטוס או למעמד חברתי ,כלכלי, או עדתי.. היא תכונה טבעית אצל כל יהודי מעצם מהותו היהודית.
לכל אחד ואחת מאיתנו (לא רק ברגעים הרי-גורל) ניתנה היכולת לשלב את הבורא בתוך המציאות שלנו, תוך הכרה שאנחנו ,כלל ישראל, מהווים כולנו מציאות אחת. כאשר אנו בונים אחדות בינינו, אנו יוצרים בסיס שמחבר את כל המרכיבים המנגדים זה לזה – לכוח אחד, ל- " ה' אחד " !

בפרשתנו, מעט לפני מותו , משה רבנו חוזר ומבאר לישראל את מצוות "קריאת שמע" שהיא אבן יסוד ביהדות. הכרה באחדותו ובמלכותו של הבורא , אחדות המקיפה והמחייה את הבריאה כולה על כל פרטיה, מחדירה ומכלילה את מלכותו הבלעדית בכל פרט ופרט ביקום.
.
מצוות "קריאת שמע" נאמרת פעמיים בכל יום, "בשוכבך ובקומך", בבוקר ובערב. היא עוטפת את היום כולו, ומהווה "סולם" אישי לכל יהודי המאפשר לכל אחד לטפס ולהתאחד עם הבורא, לחבר את החומריות עם הרוחניות,את השמים עם הארץ, וליצור מפגש מוחשי וערכי אתו יתברך.ערוץ תקשורת ייחודי הקיים בינינו לעד !

הדלקת נרות : 19:17 הפטרת השבוע: "נחמו נחמו עמי" –ישעיהו מ'
יציאת שבת: 20:28 שבת שלום ומבורך
דוד טל

סגור לתגובות.