הכול שלם כפי שהוא

"לצד האמנות האצילה של עשיית דברים, ישנה האמנות האצילה לא פחות והיא להניח לדברים. חכמת החיים היא ביטול הלא-הכרחי" – לין יוטנג
פעמים רבות חשבתי שאין טעם לעשות משהו אלא אם התוצאה תהיה מושלמת. כמה פעמים לא קניתי וילונות לסלון מחשש שלא יהיו בדיוק מתאימים, או לא כתבתי מכתב לעיתון כי פחדתי שלא יהיה מנוסח כהלכה או לא התחלתי פעילות גופנית כי התנאים לא היו אידיאלים ועוד ועוד דוגמאות לפרפקציוניזם.
לעיתים החששות נראו לי כנובעים מאצילות הנפש שלי לעשות את הדברים "כמו שצריך". בסוף לא עשיתי כלום.
בנוסף לכך, התייסרתי רבות מספרים שלא השלמתי את קריאתם, ממחרוזות חצי עשויות, ממאמרים שלא זכו לראות אור. כיצד אדע מה לעשות ומתי לא לעשות? כיצד לקבל פתרון שהוא רחוק ממושלם?

תחילה יש להכיר באופיו האשלייתי של ה"מושלם", מושג שהוא המצאה אנושית, פרי הדמיון שלנו ואין בו ממשות. צ'רצ'יל אמר שאת המשפט "אין דבר ראוי אלא המושלם", ניתן לתאר כשיתוק. מושלם, יש כנראה רק בקופת חולים.
השורש של המילה מושלם, הוא שלם. זהו שורש של שלום, שלום עם עצמי.
ובשביל לעשות שלום עם עצמי כל שעלי לעשות הוא לזהות את הרצון לשלמות, להכיר בו, לרשום אותו כמיותר על שדה ההכרה, לקבל את עצמי כפי שאני היום. ולהמתין.

מלאכה סינפטית שבועית: עשו משהו בינוני באופן מושלם ותיהנו מזה.

68 הכול שלם כפי שהוא
סינפסות
קידום בריאות אופטימית
ד"ר דינה אייזן
מומחית ברפואת משפחה

סגור לתגובות.