לעשות חסד

"העובדה היא שאתה חש שמחה גדולה כאשר אתה מביא שמחה לאחרים ולכן כדאי להקדיש מחשבה רבה לאושר שאתה יכול לתת" -
אלינור רוזוולט
כמה פשוט ועם זאת כמה מסובך. לכולנו מוכרת ההרגשה של מעשה טוב
שעשינו לזולת ואיך זה מחמם את הלב. הפסיכונאורואימונולוגיה אף מוכיחה שמצב בו אנו חשים סיפוק הוא ידידותי למערכת החיסונית ואנו יותר מוגנים ממחלות. מחקרים על מתנדבים הצביעו על עלייה בתוחלת החיים וירידה בתחלואה אצל אלו הנותנים מעצמם לזולת. אם כן, מדוע איננו מקדישים יותר זמן ומחשבה לעשיית חסדים? אם מובטחת לנו בריאות שיש בה גם שמחה ושלווה, למה רובנו לא מתרוצצים כדי למצוא מישהו לעזור לו או לפנק אותו?

הסיבה היא שמחשבתנו עדיין במצב של הישרדות, בתודעה של ילדים הרוצים לקבל לעצמם ולתת כמה שפחות. הילד הוא חלש ולא מסוגל בשלב זה לתרום לזולת. מחקר שצפה על היכולת האלטרואיסטית של ילדים מצא שיכולת זו מתפתחת עם השנים.
בגיל שלוש הילד אנוכי לחלוטין ומתעניין רק בצרכיו שלו. באופן הדרגתי הוא לומד לתת ולהתחלק ובגיל שמונה הוא כבר מודע יותר לחשיבות שבשיתוף.
המחקר חשף נתון מעניין – ילדים יחידים הם הכי אלטרואיסטים והילד האחרון במשפחה הוא הכי אגואיסט! בכל מקרה, חלקנו עוד נשארנו בגיל שלוש. ככל שאנחנו מתפתחים, אנו לומדים שנתינה היא דרך המלך לבריאות מאושרת. זהו מרשם בדוק לתחושת חיוניות והגשמה. אין צורך בהקרבה נוסח האמא תרזה. זו לא הכוונה. אך מעשה של חסד על בסיס יומי, יכול להיות עמוד האש שיאיר לנו את הדרך לארץ המובטחת.

מלאכה סינפטית שבועית:
עשו מעשה טוב אחד ביום למישהו

68 לעשות חסד
סינפסות
קידום בריאות אופטימית
ד"ר דינה אייזן
מומחית ברפואת משפחה

סגור לתגובות.