מה יוצר את המפנה? לא המאמץ, אלא ההתמדה

אדם המחליט לגמול טוב לעצמו או לאחר, יוצר מציאות שלא הייתה קודם.

כל פעם שרציתי לעשות מפנה בחיי, פעלתי לפי אותו דפוס. זה היה בד"כ מלווה בקול תרועה רמה ומסתיים בקול ענות חלושה (לא יודעת מה זה ענות אבל זה נשמע לי מתאים). ההתחלה הייתה מבטיחה. הייתי בד"כ משקיעה כמה מאות שקלים (רק אחרי הרבה שנים פגשתי במשפט המזהיר מפני רכישת תלבושת מלאה לפעילות חדשה) ופוצחת בהתלהבות בדרך שהאמנתי תוביל אותו לפסגה. כעבור כמה זמן, התחלתי לחרוק שיניים ולחמוק פי שניים, עד שעזבתי את המשימה בדרך האחורית. כך היה עם מכון כושר, חוג עיסת נייר, יוגה, תיאטרון פלייבק, נטילת ויטמינים ותוספים למיניהם, גידול ירקות בגינה, גידול נבטים בגיגית, צמחונות, לימודי גיטרה ועוד פעילויות יותר אזוטריות שאני לא רוצה להזכיר.

אבל יום אחד, הבנתי שלא את הפעילויות האלה אני רוצה באמת. אני רוצה את ההרגשה הטובה מההישגים הצפויים. בצורה יותר מזוקקת – רציתי פשוט…הרגשה טובה! והרגשה טובה, אינה תלויה בדבר. היא, לעיתים מאוד קרובות, קשורה בהחלטה נחושה לעשות טוב לעצמי. ומה עושה לי טוב? לעשות טוב – לעולם, לזולת, לטבע, לחברים ולעוברי אורח. בלי השקעה ובלי מאמץ, ללכת בדרך הלב. לגמול טוב לעצמי ולאחר, ולהתמיד בכך. זה היה המפנה המשמעותי ביותר בחיי. אז אולי אין לי פסלים מעיסת נייר (מזל, אומר בעלי) אבל יש לי מטה קסמים לשינוי המציאות – שלי ושל האחר.

מלאכה סינפטית שבועית: ההחלטה לעשות טוב לעצמכם ולסביבתכם אינה חד פעמית. היא התחייבות מידי בוקר להרגיש טוב מכוח החלטה מודעת. ולהתמיד מידי יום. עד כמה שזה נשמע פשוט – הרי לכם מרשם לבריאות ושמחת חיים !

סגור לתגובות.