אהבה – זה לרצות בטובתו של האחר

במרכז גופנו, ישנו מקדש בצורת פרח הלוטוס ובתוכו יש חלל קטן,
שמים וארץ שם; השמש, הירח, והכוכבים, אש וברק ורוחות – היקום כולו שוכן בליבנו.
האופנישדות

מוטב עיניים שאינן רואות, אוזניים שלא יכולות לשמוע, שפתיים שלא יכולות לדבר, הכול על פני לב שאינו יודע לאהוב.
ואכן, מה יש לנו עוד בחיים האלה חוץ מאהבה, אהבה פשוטה אחד לשני, לטבע, לכוכבים, לעולם? מפליא עד כמה המושג הזה הפך מבולבל. בשל הפחד הקבוע הנטוע במוחנו, אנחנו לעיתים קרובות משוכנעים שאנו זקוקים שיאהבו אותנו כדי לחיות ולשרוד. אך האהבה הזו היא עוד צורה של תלות במשהו מחוצה לנו. האהבה זמינה בכל רגע והיא מתנה שכל אחד מאיתנו קיבל, ללא יוצא מהכלל. לאהוב היא החלטה מודעת. היא נובעת מהבנה שהרגש הזה כפוף למחשבה בריאה ולרצון להיטיב. כשאני מחליטה לאהוב, אני פשוט מבקשת ומחפשת את טובתו של הזולת ופועלת לעזור לו ככל יכולתי והבנתי. פקודה של הלב לרגליים. בזוגיות זה פועל כמו מטה קסמים: ככל שפועלים במרץ למען אושרו של השני/ה, זוכים לחוות את גן העדן ממש כאן. אמנם, תמיד יצוץ הרצון לקבל בחזרה, אז מה?

מלאכה סינפטית שבועית: תרגול של מעשה קטן למען הזולת מידי יום מאיר את החיים בשמש חדשה.

סינפסות
קידום בריאות אופטימית
ד"ר דינה אייזן
מומחית ברפואת משפחה

סגור לתגובות.