יום כִּפּוּרִים כ-"פּוּרִים"

בס"ד
יום כִּפּוּרִים כ-"פּוּרִים"
ימים שאינם בטלים לעולם
מעובד על פי שיחות הרבי מליובאוויטש

היום המקודש ביותר בלוח השנה היהודי, הנעלה מכולם, יום הכיפורים, מחוברים אליו שושבינים נוספים מתוך מועדי ישראל, ומוסיפים לו עוד עיטורים המדגישים את מהותו המקודשת.
קשר שעל פניו נראה תמוה ולא שייך, היא ההשוואה בינו לבין ט"ו באב. כתוב במסכת תענית: "לא היו ימים טובים לישראל, כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים". מה הקשר? איך היום הכי קדוש בשנה, בכיר הימים, משתווה ליום הנראה כביכול "כסתם יום של חול", שלא ניכרת בו קדושה – ל"חג האהבה", ט"ו באב ?
ביום הכיפורים נהגו בני-ישראל להתפלל ולבקש על שידוך הגון. זהו זמן סגולי של היטהרות פנימית, בו הלב פנוי לתכנים טובים, ומובטח שמתוך קדושת היום יתממשו התפילות.
כך בט"ו באב יצאו להן גם בנות ירושלים לבושות בגדי לבן שאולים, סמל לאחדות ולטוהר, וחיפשו שידוך הולם תוך שהן מחוללות בכרמים. מחוללות-מלשון מחילה וסליחה, המתקשר ליום הכיפורים. בט"ו באב הותר לשבטים להינשא זה בזה בלי הגבלות, תוך שיוויון וביטול המעמדות. כך ביום הכיפורים מזמינים את כלל ישראל להתפלל, ובתוכם גם את "העבריינים". כל ישראל כ-ו-ל-ם, כאיש אחד, זכאים וראויים לתשובה ולכפרה!

אבל להשוות את יום הכיפורים, המיוחס מכל הימים, לחג פורים? זו נראית השוואה פרדוכסאלית הזויה לחלוטין.. מה לפורים הנראה "נחות" ושולי מבחינה רוחנית לעומת שאר החגים, וליום המרומם והקדוש ביותר? החריזה בשמותיהם תואמת ויפה, "כיפורים ופורים", אבל על פניו, לא נראה שבזה נעוץ הקשר ביניהם. עפ"י חז"ל דרגתו של חג פורים היא כל כך גבוהה, עד שנאמר שלעתיד לבוא כל המועדים יתבטלו, אבל פורים וגם כיפורים ישארו לנצח.

מה המשותף ביניהם ומדוע כיפורים מתפרש בפשטות: כמו פורים? כ' הדמיון. איך אפשר להשוות חג הנראה "ילדותי", ולא כל כך רציני, של מסכות וליצנים, עם היום הכי קדוש והכי חשוב בשנה? הקשר בין פורים לכיפורים הוא פשוט "קשר גורלי". פּוּר משמעו גורל. בפורים, על הפור שהפיל המן הרשע.. ולא זו העת להרחיב בסיפור המגילה ובכיפורים נחתם גורלו של האדם.
כתוב ב"זוהר" שלעתיד לבוא, יהפך יום הכיפורים מיום תענית – ליום עינוג ושמחה, כ-פורים! מכיוון
ש"עמך כולם צדיקים", לא יהיו חטאים – לכן לא תהיה עילה להתענות…

אחרי פורים, כולנו יודעים, מתחילים הקירצופים בבולמוס קדחתני: משפשפים, מסבנים, מכבסים, ממרקים ומגרדים במברשות ואפילו בקיסמים כל פינה וסדק – לסלק כל פרור חמץ. נקיון דקדקני בבית. שמחה רבה – ופסח בא!
והרי לנו עוד קשר המתקשר ל"מבצע נקיון יסודי", המתחיל באלול, לא בבית, אלא בנפש פנימה…
מוסיפים כל יום פרקי תהילים, תוקעים בשופר, משכימים ל"סליחות"..משתדלים להגיע לכל הפינות והחריצים שבִּפְנִים…
ובראש השנה, אנו ב"בדק בית" פנימי דקדקני. אם עלבנו או פגענו אם הקשחנו את הלב.. אם הפך ל"לב של אבן"…

קול השופר יש בו יכולת להסיר מפגעים, להרעיד לבבות ולעורר פעימות: תקיעה… תרועה… שברים… "אין דבר שלם יותר מלב שבור".. ניתנת לנו הזדמנות לשבור את מעטה האבן לאבנים קטנות, קטנות.. עדיין נותרה עבודה של עשרת ימי תשובה, ובעיקר של יום הכיפורים בהם אנו טוחנים, בכל האופנים, את האבנים – לאבק דק…
ובארבעת הימים בין יום הכיפורים לחג השמחה – סוכות, הגענו ל"פוליש" ול"פיניש", מטאטאים כליל את האבק שנותר בלב, והוא גז ופורח… והנפש זוהרת, וברה וזכה, והלב פתוח, וכשיר להכיל שמחה ותודה לבורא עולם, ומייחל לבוא הגואל!

הדלקת נרות: 6:18 ברוך אתה ה' א-ל-ה-ינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת ויום הכיפורים.
" " " " " " שהחיינו וקיימנו והיגיענו לזמן הזה.

צאת שבת : 7:25

גמר חתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה
דוד טל

סגור לתגובות.