מבט לשבת חנוכה ולפרשת מקץ

בס"ד

מבט לשבת חנוכה ולפרשת מקץ חומש בראשית מא'-מד'
מעובד עפ"י שיחות הרבי מליובאוויטש

כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן..
פתגם חסידי אומר: חושך לא מסלקים במקלות. זיק קטן של אור יש בכוחו לסלק חושך גדול,ויש בו יתרון ושליטה על החושך. כתוב בתניא: "מעט אור גשמי דוחה הרבה מן החושך – שנדחה ממנו מאליו". אור הנר הוא בלי גבול. אפשר להדליק מנר אחד קטן, בפעולת שרשרת, את כל הנרות בעולם – ולא יחסר אורו – אלא יתעצם ויגדל גם מאורם! אז רק להדליק, ולהזרים אור בלי הגבלה, ובלי גבול..
וכה מתאימות המילים ששר אריק איינשטיין ז"ל: כל הרוחות שנשבו כל הלילה, לא יכבו את האור ..

חג חנוכה הוא חג האור.אור בגימטריה 207 = רז. בכל אחד מאתנו טמון סוד האור הגנוז הזה והיכולת להאיר.כתוב במקורותינו שמצוות הדלקת נרות חנוכה אינה מתבטלת לעולם. אז מה יש בה במצווה זו שמעניק לה את הזכות הנצחית הזאת?
כולנו מכירים את סיפור נס פך השמן הקטן, שנמצא סגור הרמטית בחותמו של הכהן הגדול, שהספיק לשמונה ימים, במקום ליום אחד. נו , אז מה בִּיג נֵס ?! ידועים לנו ניסים הֶרואיים ומפעימים יותר. מה המיוחד, אם כן , בנס חנוכה ובמתן נצחיות להדלקת הנרות ?
התשובה היא שהנרות הללו מסמלים את נצחון האור על החושך,ומנציחים בשלהבתם את העימות הקשה שהיה אז – וגם בימינו: מלחמת תרבויות רוחנית! מגמת האוייב המתבטאה "רק" ב- "להשכיחם תורתך", ולכבות את האור…לא השמדת הגוף היהודי,אלא השמדת הרוח היהודית, והוצאת הקדושה מתורת ישראל.
היוונים, שוחרי התרבות,ההשכלה והקידמה ההלינסטית, גזרו גזירות רוחניות: איסור ברית-מילה. איסור תפילה, איסור נישואין עפ"י התורה,היתר לאכול כל מה שאכיל ובריא בלי להתייחס למושג טמא או טהור וכו'. הם סגדו ליופי הגשמי,לגוף – תעתעו ופעלו כדי לספח רבים מישראל לשורותיהם…

על פי ההלכה,אין איסור להדליק בשמן טמא.אבל יהודי מטבעו, חפץ להדֵר,ואינו מסתפק רק באפשר.
עם ישראל הידר לפנים משורת הדין,ולא הדליק המנורה בשמן טמא – והבורא הידר לפנים משורת הדין,ועשה שמעט השמן ידלוק שמונה ימים. מחווה של קשר אהבה הדדי בין הקב"ה לעמו.

שמן עפ"י הקבלה,מסמל את סודות התורה. השמן בהא הידיעה אותיות נשמה. ככתוב במשלי: "נר השם נשמת אדם". הנשמה של כל אחד מאתנו משולה לנר וקשורה לתורה.הדלקת הנר הנשמתי הזה, מאירה לא רק על היחיד, אלא שופכת אור על עולם ומלואו.
לאור הזה יש מעלה גדולה. הוא "מחזיר אור", ועל פי הקבלה נקרא: "אור חוזר" ! האורות שלנו המאירים למטה – מחזירים אורות מלמעלה. השתקפות חוזרת עם בונוס ממשי. כשאנו מרעיפים אור על הזולת: מלה טובה,עזרה לנזקק ואהבה – הבורא אינו נשאר חייב.

פרשת השבוע "מקץ" הקשורה לחנוכה, מעוררת כביכול קונוטציה הפוכה."קץ",במובן:סוף, יאוש,מוות
– "קץ כל בשר". אבל כידוע, טמון בשפת הקודש כח המסוגל להפוך חושך לאור ולהעניק משמעות חדשה למילה,כמו למשל: נוּגֶה- לנוֹגָה.ברעשב שוטה –לברתבואה טובה וכו'. מכאן:"מקץ",הוא דווקא קץ טוב – "קץ הימים", ביטוי לימי-משיח,קץ הגלות, וגם "קץ" – במובן יקיצה, התעוררות והתחדשות.
ככל שהחושך גדול,וככל שהנסיון קשה יותר – כך הבורא מעניק כלים עוצמתיים יותר להתמודד מולו.
בפנימיות, אין אצלנו "הפסקות חשמל".אנחנו אמונים לתקן כל "קצר", ולהפעיל את האנרגיה המאירה המצויה בשורש הנשמה של כל אחד ואחת.אנרגיה רוחנית הידועה מימים ימימה לאורך כל דברי העם היהודי. כל אחד הוא אור קטן – וכולנו אור איתן. כל הרוחות שבעולם – לא יכבו את האור הזה…
הבה נרימה נס ואבוקה, ונייחל לאור הגנוז – לאורו של משיח, שהנה, הנה בא !

הדלקת נרות חנוכה : 3:50 שבת שלום ומבורך
הדלקת נרות שבת: 4:03 וחג חנוכה מלא אור ושמחה
צאת שבת: 5:15 דוד טל

סגור לתגובות.